חדושי הרא"ה על כתובות יא:

הגדול שבא על הקטנה. וקטן שבא על הגדולה. ומוכת עץ כתובתן מאתי'. דברי ר' מאיר וחכמים אומרי' מוכת עץ כתובתה מנה. בתולה אלמנ' גרושה וחלוצה מן הנישואין כתובתן מנה. ואין להם טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ונשתחררו ונתגיירו יתירות על בנת שלש שנים יום אחד. כתובתן מנה. ואין להם טענת בתולים. קטן שבא על הגדולה. רב אמר עשאה מוכת עץ. ושמואל אמר אין מוכת עץ בבשר. והלכת' כוותי'. הא דאמר רבא ה"ק גדולה הבא על הקטנה ולא כלום. דפחות מכן כנותן אצבע בעין דמי. לא צריכ' לן הא בערך תירוצא. אלא איידי דאתי לפרושי למתני' פרש לה כולה. ודכוותא בתלמודא:

אמר רמי ב"ח מחלוקת בהכיר בה. דר' מאיר מדמי לה לבוגרת. ורבנן מדמי לה לבעולה אבל לא הכיר בה ד"ה ולא כלום. מתיב רב נחמן היא אומר' מוכת עץ אני ויש לי וכו'. ליכא לפרושי דה"ק היא אומרת מוכת אני וכך התניתי עמך. דא"כ ת"ל מתני' ברי וברי. ובהא לא אמר ר"ג דמהימנא. ודלא כדברי הירושלמי:

והכי מוכח מתני' דקתני ל"כ אלא דרוסת איש את. ולא קתני לא התניתי עמי. אלא אמר רבא לר"מ בין הכיר בה בין לא הכיר בה מאתים. לרבנן הכיר בה מנה. לא הכיר בה ולא כלום. ואסיקנא אלא לאו ש"מ הדר בי' רבא מההיא והכי הו' דקאמר. לר"מ בין הכיר בה. בין לא הכיר בה מאתי'. ולרבנן בין הכיר בה בין לא הכיר בה מנה. ומתניתא רבנן דקתני נמצא' מוכת עץ יש לה כתובה מנה ומתניתי' דקתני היא אומר' מוכת עץ אני ויש לי. בין לרבנן בין לר"מ ולר"מ יש לי מאתי'. ולרבנן מנה. וכ"ת אמאי לא מוקי למתנית' אפי' לר"מ ואימ' הכי לר"מ הכיר בה מנה ואתיאן מתני' ומתניתא בין לר"מ ובין לרבנן. י"ל דהא לא אפשר לר"מ. דממ"נ אי מקח טעות הוא כולהו מאתן אית לה ובירושלמי כפלוגת' דידן.