חידושי אנשי שם על יבמות ד:

מהר"ן שפירא יש מקשים איך אפשר להיות דהוה להם הפסק לשניות הללו דא"כ תקשה מ"ש אם אם חמותו שתהיה מותרת ואשת אבי אבי אביו אין להם הפסק ואסורין לעולם אע"ג דהיא ג"כ אסורה מחמת אישות ותירץ רש"ל בביאורי הסמ"ג דהבן מצוי אצל האב והאב הוא מצוי אצל הנשואות משא"כ בחמותו וגם האם אינו מצוי כ"כ אצל הבנות נ"ל עכ"ל:

ובתוס' בשמעתין יישבו קושיא זו ומ"ש אח"כ מאם אמו ואבי אביה לדידי במה שכתבתי בכתבי הגמרא בשם רש"ל בביאורי סמ"ג לק"מ דלעולם דרך הבני' לילך אצל האבות והאמהו' אבל הנשים דרכן לישב ביתה פנימה דזהו כבודה אם לאו בת ירושה ולכך מותרת באבי אביה ולא גזרי' בה ע"ש:

ר"ל דלקמן ר"פ יש מותרות חשיב ותני דיש אסורות לבעליהן ומותרת ליבמיהן אבל הא דהכא לא דמי להתם דשם איירי באסורות לבעליהן לעולם ולא היה להם היתר בהן משא"כ ביבמיהן דלא נאסרו לוכלל משא"כ בהא דמחזיר גרושתו דראוי לאוסרה ליבום מכח ק"ו זה בעל שהיה מותר בה קודם שנשאת לשני נאסר בה בנשואי השני יבם זה שנאסר בה אף קודם שנשאת לשני אינו דין שיהא אסור בה וכמבואר בפ"ק בגמ' בסוף דף י"א ע"ש:

מהר"ן שפירא ר"ל דאם מת המומר לעבודת כוכבים בלא בנים אזי זוקקין אשתו לאחי המומר לעבודת כוכבים לחליצה ויבום וע"ז מסיק הנ"י דאפילו שחטא ישראל הוא בקדושין ודו"ק וכן מבואר דין זה בטור אבן העזר סימן קנ"ז דאשת מומר זקוקה לחליצה ויבום ולא כדעת רב יודא גאון עיין שם: