חידושי אנשי שם על יבמות מא

מהר"ן שפירא ר"ל קטנה מתגרשת על ידי אביה אע"ג דאינה יודעת לשמור את עצמה מ"מ בקטנה לא גזרינן דלאו בת תאוה היא וליכא למיחש בה כלל ולפי זה משמע בשוטה גדולה שיש לה תאוה ובני אדם להוטים אחריה נהי נמי דביש לה אב יכול לשמור את גיטה מ"מ אינה מתגרשת מטעם שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן מבואר בתוספות דקדושין סוף דף מג וגם בתוספות דשמעתין נראה כן מירושלמי שהביאו התוספות. והנ"י שכתב בפשיטות וה"ה שוטה דבריו צריך לי עיון מטעמים שכתבתי ואפשר דר"ל דה"ה שוטה מיקרי יש לה יד ומתגרשת מדאורייתא כשיש לה אב ונאמר אם עבר וגרשה דמגורשת וכמבואר בירושלמי שהביאו התוס' ענין זה ודו"ק: