חידושי אנשי שם על יבמות ג:

מהר"ן שפירא והא דלא קשיא ליה מהמקדימין ליום הכניסה שהוא י"א י"ב כו' משום דלא מחזי כשתי תורו' מאחר דלכבודן ולתקנתם תקון כן שלא יטריחו בטורח הדרך ולהקל מעליהם ולא מקשה אלא מבני עיירות שקורין בי"ד ומוקפין בט"ו ומ"ה מסיק הנ"י וכתב כגון עיירות ומוקפין וכבר האריכו בזה התוס' והרא"ש ליישב דלא תקשה ממגילה כל אחד ואחד לפי דרכו ע"ש:

פי' דמבואר בסמוך דזיקה לא פקעה אפי' לאחר מיתת היבמה. אבל דאסור מדאורייתא אינו מבואר בשמעתין דילן אלא בסנהדרין דף ע"ה:

ר"ל ואפילו הנשואין לא מפקעה הזיקה וכמבואר פרק החולץ סי' נ"ד במתני' כפי מ"ש הנ"י. וזהו דלא כתוספות דשמעתין דסברי דנשואין מפקעה זיקה ומסיק וכן פירשו הם ז"ל הא דפ' ד"א דף כ"ט ר"ל דסברי דנשואין וקדושין הם שווים ולכך לב"ש דלקמן אי הוי מאמר קונה קנין גמור א"כ הוי כמו קדושין וקדושין הוי כמו נשואין וכשם שנשואי' מפקיע לזיקה מאמר נמי הוי מפקיע לזיקה אי הוי חשוב קנין גמור דסבירא לן בפשיטות דנשואי' וקדושין שווין. משא"כ ליש שחלקו בין נשואין לקדושין לא א"ש הא דלקמן דאף שחשוב קנין גמור מ"מ לא מפקעי הזיקה דלא עדיף מקדושין וכן הקשו בתוס' בשמעתין ומתרצין בדוחק יע"ש אבל לפי דברי הנ"י אתי כפשוטו: והא דאמרו לקמן נשואין מפקעי זיקה אליבא דאמת היינו דוקא לב"ש אבל לב"ה אף אם קדמו וכנסו יוציאה דאין נשואין מפקיע לקדושין וכמ"ש האחרונים כאן ודו"ק: