חידושי אנשי שם על תענית ז.

מהר"ן שפירא לא שחיוב כך הוא להתענות בה"ב אלא שאם ירצו יכולין לגזור בהם תענית משא"כ בראשונות ודו"ק:

ר"ל דזה פשיטא דלא נאסרו במגילת תענית ימים שלפניהם ולאחריהם עד שנתקנו כל הימים טובים הכתובים בו ואח"כ אמר. דכולהו אסורים (צריכין) לפניהם ולאתריה' א"כ הא דפשוט בירושל' לית הוא עצמו אסור וכו' צריכין לומר מכאן דבגזירת מרדכי נאסר וק"ל:

ומה שמקשה בירושלמי לית הוא עצמו אסור כבר היה יכול לתרץ באמת הוא עצמו אסור משום לפניהם ולאחריהם אלא שחידש לנו לאסור יום שלפני נקנור שהוא היה (יום) קודם טורינוס כמו שכתב הר"ן בתחלה אלא דעדיף מתרץ דאפי' באותו יום עצמו יש לנו נפקותא ודו"ק:

ר"ל בשביל שמודיעים לכל שאנו יושבין בתענית בר"ח אנחנו נופלין על אפינו והוא ענין בפני עצמו והקשה רב אסי וכי לא ידעי' דהוי תעניתא בתמיה ומשני להודיעך שקורין וכו' כלומר מש"ה נופלין על פניהם להודיעך שלא יקראו בר"ח אלא ברכות וקללות כמו שפי' הר"ן אח"כ ע"י דאינון עבדין דהוא ריש ירתא כו' ר"ל מאחר שישראל עושין ר"ח טוב לקרות בפ' ר"ח ושאר כל המקומות ר"ל בכל מקום שמתענים בכל השנה לבד מר"ח קורין ברכות וקללות ודו"ק: