חידושי אנשי שם על שבועות ד.

מהר"ם לשון מרדכי ואני הייתי סבור דרי"ף בא לאסור עלינו דם טוהר ואמר לי הר"ם דמעולם לא עלה על דעת הרי"ף לאסור דם טוהר אלא דס"ל דביומי וטבילה תליא רחמנא כדאמרינן פרק בנות כותים וכל זמן שלא טבלה אפי' ספרה שבעה נקיים ושוב ראתה צריכה לחזור ולספור ז' ובתר הכי טבלה אבל בתר הטבילה הוי הדם טהור ואינו סותר עכ"ל הלכך מה שכתב הרי"ף כל דם דחזיא כו' כולה מילתא הויא כשלא הפסיקה בטבילה ובתר הכי גרס ואע"ג דלא נפסקה ימי טוהר כיון דיתבי שבעה נקיים ותו לא חזיא שריא ופירוש שריא לדין הגמ' אי לאו דחשבינן להו יולדות בזב משום חומרא דר' זירא א"כ שריא לאחר שטבלה נ"ל:

ל"ג ליה בגמ' לא במימריה דרב גידל ולא בברייתא אלא בין מחמת תשמיש בין שלא מחמת תשמיש טמאה דודאי חיתה מכה וכלו להו בתולים מביאה ראשונה רש"י ותוס' בפ"ק סמוך לסופו ומיהו במרדכי גרס ליה: