חידושי אנשי שם על פסחים יח.

מהר"ן שפירא ועושין מלאכה בע"פ כו' ר"ל ואפי' לכתחלה מתחיל במלאכה בי"ד במקום שנהגו ומסיק נהגו אין לא נהגו לא ר"ל דאם נהגו שלא לעשות מלאכה אין מתחילין אפי' לצורך המועד דהא ברישא דקתני גומרה בי"ד דמשמעות אבל להתחיל אסור צ"ל דאיירי במקום שלא נהגו כלומר במקום שלא [נהגו] לעשות מלאכה ואפ"ה קתני דוקא לצורך המועד (עד) גומרה שלא לצורך המועד לא וכן פירש הר"ן לפי מה שכתב שאבאר אותו וכן משמע שפירשו הרא"ש המדקדק שם וכתבתי זה בעבור שראיתי דברים אשר כתב רש"ל בח"ש אשר לא ישרו בעיני ולא ירדתי לסוף דעתו לא במה שפי' הגמ' ולא במ"ש בשם הרא"ש שכתב שהרא"ש כתב דוקא במקום שנהגו הוא דבעי לצורך המועד אבל במקום שלא נהגו הכל שרי לא ידעתי מאי קאמר והמדקדק ברא"ש יראה ויבין דבמקום שנהגו שרי אפי' להתחיל כל שהוא לצורך המועד ומיניה וביה קשיא דאיך יהיה כל מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה ומקום [שלא נהגו] לעשות מלאכה וכתב עוד הר"ן פי' מקום שנהגו אין כלומר שנהגו שלא לעשות מלאכה כו' והלשון מגומגם וצ"ע עכ"ל גם בכאן דבריו תמוהין ונבארם אי"ה בהר"ן: שם בהר"ן עושין מלאכה כו' במקום שנהגו נהגו אין לא נהגו לא כצ"ל ומסיק כלומר שאם נהגו שלא לעשות כו' ר"ל דמה שאמרו לא נהגו לא משמע בשלא נהגו איסור לכתחלה להתחיל במלאכה היינו ר"ל שנהגו שלא לעשות מלאכה אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה מותר אפי' להתחיל וזהו שכתב ועושין מלאכה בע"פ עד חצות מקום שנהגו וזהו פשוט אך שיש לתמוה על מ"ש רש"ל כאן וגם בח"ש הנראה מדברי הר"ן שהוא פי' מקום שנהגו דר"ל מקום שנהגו איסור במלאכה וכתב עליו לשון מגומגם הוא לפי זה אם נאמר בהר"ן דמפרש כן א"א מעולם שיהא דברי הגמ' והרי"ף מתורצים ולא דברי הר"ן עצמו דא"כ צריכין לומר במ"ש הר"ן מקום שנהגו לעשות מותר ר"ל מקום שלא נהגו ור"ל מקום שלא נהגו איסור במלאכה והוא כתב מקום שנהגו לעשות ולשון הגמ' והרי"ף פשיטא מגומגם וכמ"ש רש"ל בעצמו דהלשון מגומגם ופשוט דהר"ן לא עלה על דעתו לפרש כן אלא כמ"ש ואמר כלומר שאם נהגו שלא לעשות כו' על מ"ש לא נהגו לא על מ"ש נהגו ודו"ק:

מהר"ם היו מושיבים להתחמם לגדל אפרוחים ותרנגולת המחממת כו' וזהו לשון אחר שפירש"י וגריס מושיבין שובכין ותרנגולת בי"ד: