חידושי אנשי שם על כתובות ט:

מהר"ם כלומר ואע"ג דאחמור רבנן בעלמא בתרי ותרי הכא בפסול דגופא אקילו אי לא הוו אפוקי ממונא ועיין עוד בפירושו לקמן בשמעתין גבי מיחש לזילותא דבי דינא קמיפלגי:

וגם הדין היה נותן לאסור בנדה שאינה בבת אחת דאילו א"א אני לשעה מועטת תוכל לומר נתגרשתי ועוד באשת איש אני איכא למימר דמעולם לא נאסרה לגבי האי גברא דיכולה לחזור ולומר לזה נתקדשתי כדאיתא בתוספות: