חידושי אנשי שם על חולין מד

מהר"ם נ"ל שדבריו מקצתו תמוהים דהא ודאי לא מהני טעמא דאין לו תובעים כדי לפטור אלא כי ליתנהו בעין כגון מזיק מיד בעלים כדקאמר שאני התם דאיתנהו בעינייהו וגבי אנסו בית המלך גרנו אם בחובו חייב דקא משתרשי ליה ואין לך ממון שאין לו תובעים יותר ממעשר עני המתחלק בתוך הבית דקתני מוציאין אותו מידו ובהדיא תני שאר מתנות כהונה כגון הזרוע והלחיים והקיבה אין מוציאין אותו מידו לא מכהן לכהן כו' משמע הא מישראל לכהן מוציאין ומה שכתב כר"ן דכי איתנהו בעינייהו מיחייב משום מצוה קשה דהאיכא למ"ד האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ופי' תוס' טבלים ממש דיליף נתינה נתינה מתרומה בפ' ראשית הגז ונהי דלית הלכתא הכי איסורא מיהא איכא לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה וה"ז דומה למה שמקשה בגמ' תנא תני ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן ועוד דטעמא דמתנות לא טבלי פי' האלפס לקמן דמתנות אין בהן קדושה אלא חובת טבח הן והמיי' פי' טעמא מפני שהן מובדלות בבהמה לעצמן: