חידושי אנשי שם על חולין יט:

מהר"ם אצבע פי' כזה ולא יהו מופרדין למטה:

ובאשר"י תמצא שיטת רש"י וגירסת הלכות גדולות ומפורש על נכון על דעת האלפס:

וז"ל ד"ת במקצת ספרים ראיתי שהעבירו הקולמוס על זה הלשון משום דקשיא להו דהיכי אמרי בין למ"ד והוא דהדרי ערבי בין למ"ד אע"ג דלא הדרי ערבי כל שהוא חוזר ומתערב למטהבאצבע סמוך לבית הרעי מותר והא היינו עיקר פלוגתייהו דלמ"ד אע"ג דלא הדרי ערבי ס"ל דלמעלה בעינן שיהא המעי א' קודם הפיצול אבל למטה אע"ג דלא הדרי ערבי כלל שרי ואי תיכף שיוצאים מתפצל אע"ג דהדרי ערבי לעטה אסור וכדמשמע בסמוך לפיכך העבירו עליה הקולמוס מיהו בספר כ"י מדויק הכי איתא כבעמוד. וכ"כ הר"ן ז"ל בחדושיו אות באות. ואיכא למימר דה"ק אלא כל שהוא חוזר ומתערב למטה מותר וכיון שהמעי אחד קודם הפיצול לא בעינן שיהא הפיצול חוזר ומתערב בתוך רוחב אצבע אלא כל שהמעי אחד למעלה קודם הפיצול ושוב מתפצל ולמטה חוזר ומתערב מותר לכ"ע. א"נ מאי דקאמר בין למ"ד וכו' בין למ"ד כו' לא קאי אלא אמאי דקאמר לא בעינן שיהא הפיצול חוזר ומתפצל כו' אבל מאי דקאמר כל שהוא חוזר וכו' היינו למ"ד והוא דהדרי ערבי לאפוקי מרש"י ז"ל דס"ל דלמ"ד והוא דהדרי ערבי לא סגי במאי דאתערב למטה כנ"ל. ונדחקתי בכל זה שלא להגיה מדעתי כיון דבספרי יד המדויקים שבידי הכי נמי איתא: כזה פי' אע"פ שמפורדים באמצע ואפי' כמה אצבעות ולרש"י צריך שלא יהא הפירוד ברוחב אצבע לפסק ההלכה: