חידושי אנשי שם על ברכות כד.

מהר"ם ונ"ל שלא אמרו הכורע בהודאה של הלל וברכת המזון הרי זה מגונה אלא דוקא במודים דקים להו לרבנן דאין פי' מודים הללו לשון וידוי וקבלת מלכות שמים דלא שייך ביה כריעה או השתתויה אלא לשון שבח והלל הם ומודים דנשמת כיוצא בהם וכן מודים דויברך דוד ועתה אלהינו מודים אנחנו לך הענין מוכיח דלשון שבח והלל הם ואין מקום לכרוע בהם אלא היכא דאיכא וידוי וקבלת מלכות שמים שטעון יראה וכובד ראש אבל ודאי בכל מקום שמזכיר כריעה והשתחויה בתפלותיו ובתחנותיו כגון ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים דעלינו לשבח בזה לא אמרו ולא גרע מאמצע הברכה לקצת המפרשי' דשוחה וראיה מר"ע כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות ופי' בתוס' ובנימוקי רבינו יונה ובאשר"י לחד שנוי' דהוי לאחר שסיים י"ח: