חידושי אנשי שם על בבא מציעא מז:

מהר"ם פי' דדייק מדיהיב להו ו' דינרין במה שעשו דהיינו שקל יותר כשיעור שמפסיד להשתכר בזול אף אם ימצא להשתכר ולא מזלזלינן ביה כפועל בטל אצלו דבעלים קמאי לאו מידי מתהנו במלאכת אחרים ונתיב ליה שקל בציר פורתא במה שמפסיד בזול בציר פורתא שרוצה לישב בטל מלעשות מלאכה אלא משום דמיירי דומיא דאוכלסי דמחוזא דהא ליכא למימר דשקל יותר דיהיב להו היינו אפילו דלאו אוכלסי דמחוזא אפילו בשאין מוצאין להשתכר והך דיהיב להו הוא שיעור כפועל בטל ליתא דהא בכל פעם נוטל ומעכב לעצמו מה שצריך להוציא בהשלמת המלאכה ופעמים שצריך להוציא בהשלמתו כמה שפסק עם אלו או פחות מעט בקירוב נמצא שלא יגיעו לאלו כפועל בטל ומסיק תו דאין זה דחוק לאוקמי מתני' דידו על התחתונה דמיתניא סתמא באוכלסי דמחוזא דפשטא דמתני' מיירי בכל פועלים אלא משום מימרא דרבא הוצרך להעמידה באוכלסי דמחוזא:

פי' ולא אמרינן כיון שחוזר בו זה בכל הקנין והפרעון חזר ונתבטל המקח: