חידושי אנשי שם על בבא מציעא לח.

מהר"ם לפירש"י נקט ליה אבל לפי' נמוקי אפי' באתרא דלא מסלקי לא שרי אלא בנכייתא:

זהו לשון רש"י רב אלפס מוקי לה בנכייתא בסמוך:

זהו לפירש"י ולרב אלפס נמי כיון דאיכא תרתי לטיבותא לא מסלקינן ונכייתא שרו לגמרי ואין כאן אבק רבית ואפי' בכי האי גוונא אסור לת"ח אלא במשכנתא דסורא עיין בנימוקים:

א"נ תקנו חכמים שלא תהא מחילה כדי שלא יבא לידי איסור והתם זביני וליכא שום איסור הלכך הוי מחילתו מחילה לשון מהרי"ח בהגה"ה באשר"י וכן רוצה לפרש באשר"י גופא:

וכשיטת רש"י ודומיא דשריא רחמנא בשדה אחוזה דמשמע דשרי לגמרי ואפי' איסורא דרבנן ליכא לסבריה דרבינא כדמסיק בנמוקים בסוף שמעתין אלא בצורבא מדרבנן עיין בתוס' בד"ה רבינא אכל בנכייתא:

ולעיל בריש פירקין כתב בשם הנרב"ר דמחייב להחזיר בבא לצאת י"ש ושמא יש לחלק בין אבק רבית דפוסק עד שלא יצא השער או מעמיד מלוה ע"ג פירות ואין לו פוסק כשער הגבוה באשראי או כטרשא דרב פפא כל הני מיחייב בבא לצאת י"ש אבל לאכול פירות משכנתא דלאו עלייהו פסיק אף בבא לצאת ידי שמים לא מיחייב:

ד"ת חסר לשון וכצ"ל גרסינן בגמ' והא דאמר מר בריה דרב יוסף האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא ואי צורבא מדרבנן הוא אפילו בנכייתא נמי לא ליכול אלא במאי ליכול במשכנתא דסורא דכתבי בה במשלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף אית דגרסי וכו' ע"ש: