חידושי אנשי שם על בבא קמא ח:

מהר"ם והשתא קשה מה הוצרך רב אלפס לומר דלאו משונה הוא דעביד איניש כו' ולקמיה מקשי לה בשם קצת מן האחרונים ונראה שאינה קושיא כל כך דלא דמיא כולי האי דשינוי בעיטה שינוי גדול הוא ולא בא מחמת רביצתו של זה הלכך אומר לה נהי דאית לך רשותא לסגויי עלואי לבעוטי בי לית לך רשותא אבל אכילת כסות שינוי קל הוא שכן דרך בהמה שלועסת את הכסות מידי דהוה עגלים בכל יום לכך שינוי זה דאכילת כסות מחמת שינוי הנחתו בא חשיב ליה דפטורה מטעם כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור לכך הוצרך רב אלפס לומר דהנחת כסות לאו משנה הוא דעביד איניש כו' והאשר"י כתב דאפי' ביעט בכסות והכלים לא יכול למימר בעל כסות והכלים לבעוטי בי לית לך רשותא ולא דמי לפרה רבוצה ברה"ר כי יש חילוק בין בעלי חיים לדבר אחר דכלים עשוים לידרס ברגלי אדם וברגלי בהמה הלכך אי הוה משנה פטור עכ"ל אשר"י:

לפי גי' הר"ן דגריס ולא קב ולא קביים משמע דכפי מה שאדם אחר רגיל להאכיל לבהמתו אמדת התבואה קאי אבל לפירש"י דגרס או קב או קביים ויכול לפרש כפי מה שאדם אחר רגיל ליתן לפני בהמתו לענין זו לא ולגי' הר"ן ק"ק מנא ליה דאינה קפידא במדה כיון שלא הוזכר בגמ' נימא מדת אכילתה תלוי בה ולא בבעלים: