חידושי אנשי שם על בבא קמא ז.

מהר"ם פי' דאילו היה חייב מדין קרן אין חייב אלא מפני זהירות השמירה וזהו ענין ההתראה במועד וכן בתם קנס היה כי היכי דלינטריה לתוריה והיינו טעמא דקרן סתמא כוונתו להזיק דהא לא נהנה בהיזקו הלכך ליכא חיובי בבעליו אלא מטעם שמירה וחילקה בו התורה כפי אופני תורת שמירתן אבל שן ורגל סתמא להנאתו מתכוין ולא להזיק ורגל נמי כיון דדרך הילוכה הלכך אין לחלק בתם ומועד דחיובי דידהו הוי מדין מזיק גמור:

לשון גמ' [דף יז:] דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינן וגופיה היא או דלמא בתר תבר מנא אזלינן וצרורות נינהו תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרי' ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא לרבא מיבעיא ליה:

לשון הגמ' היא דבעי למיפשט בעיא דרבא מהך ברייתא דתרנגולין מחטטין דבתר מעיקרא אזלינן: