חידושי אנשי שם על בבא קמא מד.

אמר המדפיס והמגיה הקטן יוסף יש לי בזה מקום עיון מפני מה אמר ולא מן הדין וכו' וכ"ה בטוח"מ סי' ש"פ. מ"ש מהא דתנן בב"ק דף ל"ב שנים שהיו מהלכין ברה"ר א' רץ וא' מהלך וכו' הזיקו זא"ז שניהם פטורין וכו' ומוקמינן בגמ' בע"ש בין השמשות מפני שרץ ברשות דאמר ר"ח באו ונצא לקראת וכו'. והביאו הרמב"ם בפ"ז מהל' חובל וכ"ה באשר"י ובטוח"מ סי' שע"ח. וא"כ ה"נ האי רודף אחר הרודף ושבר את הכלים מדינא פטור דרודף ברשות הוא ואין לך מצוה גדולה מזו שרודף להציל נפש מישראל וכן הוא בתוס' בשמעתין דהכל חייבין להרגו להציל הנרדף וכ"כ הטור סי' שע"ח שהרואה אותן חייב להרגן וכן כתבו תוס' בסנהדרין דף ע"ב בד"ה אף רוצח וכו' וי"ל דהתם רשות וכו' אבל הכא קמ"ל דחובה להציל ע"כ וא"כ קשה מ"מ אמרו ולא מן הדין אלא שאם וכו' הלא מדינא פטור כיון שהוא רץ ורודף ברשות וחייב להציל כדכתיבנא וקושיא זו הקשיתי להגאון המנוח אב"ד ור"מ כמהור"ר שמואל שאטין בתוך שו"ת אשר כתבתי לו בפנים שונים בארוכה ותירץ כפי רוחב שכלו ול"נ ליישב בהא דכתב המרדכי והביאו ג"כ מרן ב"י בסי' שע"ח וז"ל דוקא אותה מצוה דבין השמשות דאין לו שהות אבל בשאר מצות כגון לרוץ לבהכ"נ או לבהמ"ד דיש לו פנאי אם הזיק חייב עכ"ל לפ"ז יכולין למימר דלהכי קתני הכא ולא מן הדין וכו' מפני דאתו להורות דהרודף אחר רודף ושיבר את הכליה פטור בכל גוונא אף בשהיה לו אפשר להצילו מבלי שבירת כלים וזהו לא מן הדין לפטרו אלא דאפ"ה פטרו רחמנא ויהיב טעמא שאם א"א אומר כן אין לך אדם שהוא מציל שיאמר בלבו דצריך לירד בדינא ודיינא לברר שלא היה באפשר להציל מבלי היזק שבירת כלים ובגמ' מדויק ביותר לכוונה זו שכתבתי דנקט שאין לך כל אדם ודו"ק ונכון היא ונ"ל דזהו כוונת הרמב"ם פ"ו דחובל וז"ל דרץ ברשות כדי שלא תכנוס השבת והוא אינו פנוי ע"כ כוונתו לאפוקי היכא דרץ לדבר מצוה אחרת והוא פנוי חייב כדינא דמרדכי הנזכר והוא דלא כרבינו סמ"ע בסי' שע"ח ס"ק י"א וע"ש. ואין כאן עוד מקום להרחיב הדבור: