חידושי אנשי שם על בבא קמא טו.

מהר"ן שפירא לפ"ז תימא דה"ל לפלוג וליתני בממונו בלבד דגם הראשון אינו חייב בממונו שהזיק אלא בשהיה יכול לסלקו ובדלא היה לו פנאי לסלק פטור ובדברי הרמב"ן בפירושו לדברי הרי"ף כתב בהדיא דממונו של שני אף בדהיה יכול לסלקו אינו חייב באם הוזק בהן השלישי שכתב הא למה זה דומה לאבנו סכינו ומשאו שהניחן בביתו ובא אחר והוציאן לרה"ר והזיקו שהשני חייב ולא הראשון הבעלים אף שהיה יכול לסלקו וכו' ומיהו הראשון נמי פטור אממונו של שני שהזיק וכו' עכ"ל וגם הראב"ד ז"ל כתב סתמא דלהרי"ף ממונו של השני פטור כשהזיק אף דלא אפקרינהו ולא חילק בין היה יכול לסלקו או לא. והדרן לקושיא ראשונה לשיטת הנ"י ה"ל לפלוגי בדידיה בממונו של ראשון או שני ואפשר לתרץ בדוחק דמלתא דפסיקא נקט דהשני טרוד הרבה מאוד בנפילתו ומסתמא אין לו פנאי לסלק אבל הראשון שנפל מעצמו אינו טרוד כ"כ דמסתמא יכול לסלקו וזה השני טרוד יותר וחשיב אונס גדול משל ראשון מבואר באשר"י שהארכתי לעיל ודו"ק היטב: