חידושי אנשי שם על בבא קמא יג.

מהר"ן שפירא ר"ל דנקט נתקל לאו פושע הוא ולא אמר נתקל אנוס הוא ומשמע מזה דלא חשיב ליה אונס גמור אלא באונס זוטא וא"כ היכא דמזיק מכחו הוי לן לחייבו בזה דהא לא פטרינן אונס באדם המזיק אלא אונס גמור וכדלעיל בנ"י ודו"ק ובספרי הרי"ף החדשים (והוא מהר"ם) כתב בזה דברים שאינם נכונים ע"כ:

מהר"ם כלומר מדאפקיה להאי אונס זוטא בלשון לאו פושע הוא משמע דבעינן והוא שיבא האונס שלא בשעת פשיעה דהיינו שלא מכחו בשעת שפיכה אלא לאחר שנחו כבר משפיכתן בא זה והוחלק בהן דהוי נמי אונס זוטא ופטור:

לשון גמ' בשלמא כדו משכחת לה בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה אלא גמלו בשלמא לאחר נפילה משכחת לה במפקי' נבלתו אלא בשעת נפילה היכי משכחת לה אמר רב אחא כגון דעברה במיא דרך שרעתא. היכי דמי אי דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא ואי דליכא דרכא אחרינא אנוס הוא אלא משכחת לה דאיתקל ואיתקל ביה גמלא: