חלקו של יוסף (ש"ס) ו

לבאר ענין יוצא דפסח ושאר קדשים**(בפנים הספר דברנו בלאו דבשר בשדה טריפה והוא מקור לדיני יוצא לכן העתקתי כאן קונטרס בדין יוצא

)** סימן א. מסקינן בשבת דף ד' דעקירת גופו כעקירת חפץ דמי וראיתי מקשים מזה על מש"כ הרמב"ם פ"ט מקרבן פסח ה"ד היו המים שמוזגים בו יינם באמצע הבית בין שתי החבורות כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואח"כ אוכל מה שבפיו שאסור לאוכל לאכול בשתי חבורות עכ"ל. וקשה טובא כיון דנחשב שתי חבורות מה שיוצא למזוג הכוס אם כן מאי מהני מה שקופץ את פיו ואינו אוכל סו"ס הרי הוא עוקר גופו מחבורה לחבורה ועבר על לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ונפסל משום יוצא חוץ למחיצה ואיך אוכל אחר כך מה שבפיו והיא קושיא עצומה. והנראה לענ"ד לבאר ענין זה ונקדים לחקור אם הך דמוציא מחבורה לחבורה הפסח פסול מהות פסול זה מהו אם פירושו הוא משום דחבורה היא מחיצת הפסח וכיון שיצא חוץ לחבורה שוב הדין הוא שיצא חוץ למחיצתו ונפסל כמו כל יוצא חוץ למחיצה או דפירושו הוא דהתורה אמרה שיש לאו דלא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה והלאו הוא שעושה אותו לפסול ולא מדין מחיצה נגעו בה ויהיה כמה נפק"מ לדינא הא' הוא דאמרינן בפסחים דף פ"ח דלאו דלא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין חייב עד שיהיה בעקירה והנחה לפי"ז אם נימא שהפסול ביוצא מחבורה הוא משום הלאו שוב בלא היה עקירה והנחה רק. יוצא לבד היה לא נפסל אי"נ כזה הצד שהוא משום יוצא חוץ למחיצה והמחיצה היא זו החבורה אם כן אף שהלאו אינו רק בעקירה והנחה משום דהוצאה כתיב בה כשבת מ"מ הפסול דמחיצה הוא כמו בכל יוצא שפסול אף בלא עקירה והנחה. הב' יש נפק"מ אם יוציא קוף חוץ לחבורה שאם הדין הוא שהאיסור הוא משום הך דין של הלאו דלא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה שוב כאן שלא היה איסור זה אינו פסול אבל אי נימא שהאיסור הוא משום יוצא חוץ למחיצה שוב לא איכפת לן מי הוציאו סוף סוף עתה אינה במחיצה. והנה בסדר והק"פ ראשון בפסחים דף נ"ז ע"ב כתב ובשר הפסח שהוציאו בעקירה והנחה חוץ לחבורתו מן האגף ולחוץ נאסר באכילה הרי שסובר שפירוש הך דאסור באכילה אם יצא אינו משום יוצא ממחיצה שאם הוא משום יוצא ממחיצה אז יהיה הפסול אף בלא עקירה והנחה אבל קשה טובא דהרי מפורש בפסחים דף פ"ה דיוצא מחבורה לחבורה כיוצא חוץ ממחיצתו דמי הרי דדין של מחיצה יש לחבורה ושלא כסדר ק"פ ראשון לפי"ז הדין שפסול אף בלא עקירה והנחה כמו כל יוצא רק שהמלקות צריך כהוצאה דשבת. והנה בעצם הך דהאוכל מן הפסח לאחר שיצא חוץ למחיצה עובר בל"ת רש"י פירש בה בדף פ"ה שם הרי זה בל"ת כדאמר בפרק כל שעה דף כ"ד לא יאכל כי קדש הוא כל שבקדש פסול ובא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו אלמא יוצא חשיב ליה כו' עכ"ל. הרי שדעת רש"י כאן הוא דהאיסור של יוצא משום הך דכל שפסולו בקודש ולקמן דף צ"ה כתב רש"י לא תוציא לאו הניתק לעשה הוא דכתיב בבית אחד יאכל לא תוציא וגו' ומשמע לא