חלקו של יוסף (רמב"ם) קמד

בעזר מאיר עיני חכמי הדורות, בחוקים ותורות, הוא יאר עיני בביאור הלכות מאכלות אסורות, והיו עיני אורות למאורות. פרק ראשון. רמב"ם פ"א ממאכלות אסורות הל' ב

וכל בהמה וחיה שהיא מעלת גרה אין לה שינים בלחי העליון השיג הראב"ד זה אינו צודק והוא שקר שהרי יש שפן וארנבת עוד סיים וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל אף ע"ז השיג אף זה שקר מפורש בתורה עכ"ל ר"ל דהרי גם הך דשפן וארנבת הם מעלה גרה ואין מפריסין פרסה

ונראה בשיטת הרמב"ם שהגדיר דיש ב' מיני מעלה גרה הא' הוא מעלה הגרה דשפן וארנבת שהעלאת גרה זו אינו עדיין סימן של טהרה והיינו שיש לה שינים בלחי העליון הב' יש מעלת גרה של סימני טהרה והיינו זה של העלאת גרה של אין לו שינים בלחי העליון והוא מעלה גרה גמור של סימן טהרה מידי אף הך דשפן וארנבת גם כן בהך דהעלאת גרה חשיב סימן טהרה אבל מ"מ אינו עדיין הסימן הגמור של הך דטהרה וכמו שיתבאר להלן והיינו משום דזה שאין לו שינים בלחי העליון הוא יותר מעלה גרה ולכך כתב הרמב"ם דאין לך שהוא מעלה גרה היינו שיהיה העלאת גרה של סימן טהרה גמור רק גמל שהוא מעלה גרה של טהרה וזה פירוש הגמרא שליט בעולמו יודע שאין לך מעלה גרה וטמא אלא גמל משום דאף שיש שפן וארנבת אבל אלו הרי אינן זה המעלה שאין לו שינים בלחי העליון אבל גמל שהוא מעלה גרה כטהור שהרי אין לו שינים בלחי עליון אעפי"כ טמא

והנה בבכורות (דף י) מבואר נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת עוף הטהור והחלב בשווקים אין צריכין לא הכשר ולא מחשבה ר"ש אומר אף הגמל הארנבת והשפן והחזיר אינן צריכין לא מחשבה ולא הכשר ואר"ש מה טעם הואיל ויש בהן סימני טהרה ומוק"ל שם כגון ששחטו להתלמד בו והשוחט עורב להתלמד בו דמו מכשיר הואיל ויש בו סמני טהרה ומסיק שם דאף שחטו להתעסק גם כן מכשיר הואיל ויש בו סימני טהרה וצריך ביאור אטו משום שיש לו סימני טהרה משום זה יהיה דם שחיטה סוף סוף הרי הוא עוף טמא או חיה טמאה ולא מהני לה כלל דין שחיטה ואם כן איך יחשב דם שחיטה

ונלע"ד בביאור סברת ר"ש דהנה יש לחקור בהך דבהמה טהורה שמותר בסימנים מה פירוש הסימנים אם סימנים אלו הם מטהרים או דפירוש הוא שאין הסימנים מועילים כלל בטהרה רק עצם זה המין טהור רק הסימנים הם המסמנים את המין שאלו הסימנים הם מן המין הטהור

ונראה דזה נפשט מהספרא שהביאו רבנו ריש פ"ב ממאכלות אסורות דמכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה שומע אני שכל שאינה מעלת גרה ומפרסת פרסה אסורה ולאו הבא מכלל עשה עשה הוא ובגמל ובחזיר ובארנבת ובשפן נאמר את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה הרי למדת שהן בלא תעשה ואע"פ שיש בהן סימן אחד וכש"כ שאר בהמה וחיה טמאה שאין בה סימן כלל שאסור באכילה בל"ת יתר על עשה הבא מכלל אותה תאכלו עכ"ד הספרא והרמב"ם ואי"נ דאין הסימנים אוסרים כלל רק התורה ידעה שאלו המינים אסורים הם וממילא נתנה