חבצלת השרון על דניאל ד:ו

בלטשאצר רב חרטומיא וכו'. אמר ראה גם ראה את אשר גדלת מאד בעיני ודבר גבורות חין ערכך לפני כי גם כי קראתיך בלטשאצר כשם הבעלים אשר אקטיר להם הגדלת על כל שמך זה גדולה ותהלה מעלה מעלה הוא כי לא ישיג גבול שם תואר בלטשאצר אשר הוא בשם אלהי רק להגביל גדר מעלתך להקרא רב חרטומיא ולא תוסיף. וזה הוא בלטשאצר רב חרטומיא ועד כאן תחום אשר יזמרוך אשר לא ידעוך כמוני היום גם כי ידעוך בשם אלהי אך גדר זה לא יסכון לך להיות כל רז לא אנס לך אמנם מה דאנא ידעית שידעתי עם לבבי הלא הוא כי על כל שמך יתגדל רוח מבינתך כי רוח אלהין קדישין בך אשר המה למעלה מבלטשאצר אלהי אשר אליהם לא בא כי יעצרנו הגשם והחומריות כי נחש היה כדברי רבותינו ז"ל ועל כן בכחך זה כל רז לא אנס לך. ויהיה שיעור הכתוב על פי דרך זה הלא קראתיך בלטשאצר הוא במה שאתה רב חרטומיא וזה גדרך בעיני קוראיך ויודעיך בשם זה אך לפני במה דאנא ידעית לעצמי הוא יותר מזה די רוח אלהין קדישין כו' כאמור:

או יאמר ראה קראתיך בלטשאצר כשם אלהי ואשימך רב חרטומיא אל יעלה על רוחך טובה כי אשר אני אבטח בך לא יפלא ממך כל דבר יהיה זה לך מהשפעת שם אלהי אשר נקרא עליך כי לא כן הדבר כי הלא באה חכמתך אליך אחרי נקראת בשמו אך ונהפוך הוא כי על כי אני ידעתי די רוח אלהין קדישין בך קראתיך בשם זה ושמתיך רב חרטומיא וזהו אומרו בלטשאצר רב חרטומיא וכו' הלא זה תארך לפני וידעתיך בשם זה על די אנא ידעית די רוח אלהין וכו' ובגלל הדבר הזה הוא די כל רז לא אנס לך כי ידעת דעת עליון ולא מפאת אלהי כי הלא ממנו יפלא ולא ידע בכל אלה:

והנה בסוף פסוק באומרו חזוי חלמי די חזית ופשריה אמר דבריו אלה כמו זר נחשבו שיורו כי שתים הוא מבקש ממנו החלום והפתרון ולא כן הדבר כי לא נעלם ממנו חלומו וגם הוא הגד יגידנו אליו וישמיע חלום לפתור אותו באומרו וחזד ראשי על משכבי חזה הוית וכו'. ולכאורה יתכן לומר כי בקש למצוא דברי חפצו ולהשמיע לאזנו פשר כל פרט ופרט מכל דברי חלומו מראש ועד סוף מפי הפותר אותו ולכן מדאגה מדבר פן ישים דניאל קנצי למלין ויבחר דרכו להיות מקצר ועולה ואמור יאמר אליו דרך כלל כוונת פתרון חלומו בדברים מועטים שיודיענו את אשר יקרה לו ואת אשר נגזר עליו ורוב דברים לא יענה לבאר את החלום באר היטב לנתת לנתחיו כל פרט ופרט ופשר דבר כל פרט מהם אחת אל אחת על כן אמר לא זו הדרך ישר לפני כי אם כה תעשה חזוי חלמי די חזית ופשריה אמר כי תהיה תני חלק מחלומי והדר מפרש פשר דבר החלק ההוא וכן תעשה לכל חלק וחלק עד תום כל דברי החלום קו לקו פסקי פסקי למען אבא עד תכונתו ולא אחטיא וז"א חזוי חלמי ופשרה אמר שתהיה הולך ואומר זה ראית וזה פתרונו ואשר שבת וראה כך וכך זה פתרונו כאשר עשה באומרו ודי חזא מלכא וכו' ודי חזית וכו':

עוד אפשר כאשר נשים פנינו אל שנותו את טעמו כי בפסוק הלז אמר חזוי חלמי די חזית ובבואו להגיד את החלום אמר וחזוי ראשי על משכבי כי הן אמת לא דבר רק הוא ולא מקרה קרה לו לקרא מקרא החלום פעם חזוי חלמא ופעם חזוי ראשי בב' כתובים הבאים כאחד ועוד כי לא יתכן יקרא החלום חזוי חלמא כי הלא כאשר אומר וחזוי ראשי ענינו חזיון הנמשך מהראש כן אומרו חזוי חלמי הלא יראה יהיה חזיון הנמשך מהחלום ואם נאמר שעל פתרון ידבר איך יאמר ופשריה אמר היש פתרון על הפתרון. אך אמנה אשר חשבתי למשפט הוא כי אין ספק שלא על חלומו אשר חלם קרא שם חזוי חלמא כי אם על מחזה שדי יחזה בהגלות נגלות אליו מאתו ית' חזיונות חלום המלך ומשפטו אשר נגזר עליו בשמים ממעל שבא החלום ברוב ענין לרמוז עליו ולא יקשה עלינו אומרו ופשריה אמר. והענין כי אחר אשר העלה את דניאל במעלות הראויות לתת לו באומרו די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך רמז בחינת שומעו חלום לפתור אותו אשר לא כחכמי הגוים פותרי חלומות הוא כי לא דרכיהם דרכיו והוא כי כאשר בהשגת המושכלות והדברים העליונים הבדל יבדילנו ה' מגויי הארצות ומה גם את נביאי האמת והצדק כיי למה שכל חכמי הגוים ע"א מגשימים עניניהם ודרושיהם כן הדבר אין בהם לא יעלו במעלות השגת דרושים עליונים כי אם על חקירת שרירות לבם ודמיוני כזביהם מלמטה למעלה מהיקש דברים גשמיים אשר בארץ המה אל שלמעלה מהם מהתחתיים אל השניים והשניים אל השלישים ובגלל הדבר הזה פעמים רבות יצא משפט מעוקל ולא ישיגו ארחות יושר ויהיו כמו אכזב כי המה אדם ולא אל וכל האדם כוזב לפעמים בדמיונו וטועה באצטגנינות שלו כי בבא החכם בחכמתו ושקל בפלס גדולה וקטנה להוציא מתוך ההיקש תולדה מה ואולי משגה הוא וטעה בשיקול הדעת וכשל היקש ונפלה תולדה ותהי האמת נעדרת באין מבין אך לא כאלה חלק יעקב כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ויראם את בית נכתה ועין בעין יראו הדברים העליונים על בורין ואמתן וקל כנשר יהיה להם אחרי כן השגת כל אשר למטה מהן ואיך ישתלשלו קו לקו הדברים התחתונים מהעליונים איש על מקומו מלמעלה למטה ולא יחטיאו כן על הדרך הזה בדמותו בצלמו יהיה בפותרי חלומות כי אם השומע חלום לפתור אותו רוח ה' לא דבר בו ככל חכמי הגוים ע"א כי אם למשמע אזניו יוכיח מתוך דברי החלום בטיב השערתו ואומדן דעתו מה המה הדברים אשר יצדקו ויתכנו יהיו נרמזים בדברי החלום הלז ויאמרו לאמר זה פתרונו ולא אחר ובא יבא ולא יאחר והאנשים ההם לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו מדרך האמת כי הדמיון כוזב וכמקרה פותרי חלום פרעה יקרם האומרים אליו ז' פרות וכו' ז' בנות אתה מוליד וכאשר דמו לא כן היה וזאת להם תחת בואם להבין ולהשכיל מה יעשה ה' ומה יגזור על איש החולם בשמים ממעל ממראה עיניהם למטה ותהיה השגתם מלמטה למעלה ועל כן נוקשו ונלכדו. אך היודע דעת עליון כדניאל וזולתו באשר ה' אתו יתגלה אליו מעשה ה' אשר חשב על חולם החלום ואשר נגזר עליו כעת ואז יתן על לבו איך יצדקו דברי החלום אל הדבר ההוא שיהיה הדבר ההוא אשר נגלה אליו פתרון החלום הזה כי לבבו יבין מה למטה ממה למעלה דרך ישר לא יכשל בו וז"א די אנא ידעית וכו' ועל כן כל רז לא אנס לך כי תדע סוד הדבר בלי תצטרך לדעתו מאומדן דעת בדברי החלום כי טרם תדע ענין החלום ומשפטו מפאת השפע אשר עליך ואחרי כן ראו תראה איך הוא פשר דברי החלום וזהו חזוי חלמי די חזית ופשריה אמר כי תחלה תדע לומר חזוי חלמי הוא חזיון ענין החלום ואחרי כן פשריה אמר הוא הדעת אותו אשר הוא פשרה של החלום הנראה אלי ועל כן נאמר פה חזוי חלמי אך בפסוק שאחרי כן נאמר וחזוי ראשי שהוא על עצמות החלום שהוא חזיון הנמשך מהראש: