חבצלת השרון על דניאל ד:ה

והנה עדיין היה מקום לומר כי הלא טוב טוב היה יבא גם דניאל בתוכם מאז אף כי יתחילו מן הצד ולא יענה אף הוא חלקו כי אם אחר בא דבריהם מהטעם הנז' בא יבא גם הוא למה שדרך המלך בהשמיע חלום לפתור אותו או כי ישאל דבר חכמת בינה לקרא יחד כלם לכל החכמים החרטומים האשפים ויקרא באזניהם שאלתו ובקשתו פעם אחת ולא ישנה אך אם מקצתם יעמדו לפני המלך ואליהם יאמר דברי שאלתו ובבא שאר חכמיו ישוב שנית לומר חלום ומה גם אם יהיה הנשאר אחד ולמענו יניף ידו שנית לדבר דבריו הלא כדאי בזיון למלך גדול לדבר דבריו זה פעמים בנושא א' ובגלל הדבר היה ראוי יבא גם דניאל עמהם מטעם המלך לבלתי הטריחו להשמיע חלום שנית אליו בבואו אחריהם על כן אמר ועד אחרן על קדמי וכו' לומר הלא לא איש דניאל תדמיון וישוה לשאר חכימי בבל לבא עמהם כי אם באחרונה יסע לבא אל שער המלך כי גדול כבודו במאד מאד וזהו ועד אחרן על קדמי דניאל אצ"ל לענות באחרונה כי אם אף לבא לפני בא באחרונה כי עמדו נא וראו במה נחשב הוא לפני די שמיה בלטשאצר כשם אלהי כי על כל כבוד הוא בעיניו לקרא לו בשם אלהיו ולא זו בלבד כי אם די רוח אלהין קדישין ביה לומר כי לא על אשר המצא תמצא בו מן הרוח אשר בבלטשאצר אלהי המלך יקרא כה כי אם די רוח אלהין קדישין ביה כלומר מעין אלהים הקדושים ורוחניים ולא מעין אלוה גשמי כאלהי המלך שהוא נחש בריח כדברי רז"ל ולא אכנה אותו בשם בלטשאצר כי אם למה שהוא אלהי ועל כן וחלמא קדמוהי אמרית כלומר שלא הקפדתי לחוש על כבודי וחזרתי לומר החלום שנית לפניו לבדו גם כי אחד היה וטרחתי לספר לפניו את החלום אחרי אשר ספרתיו לפני כל חכימי בבל וז"א וחלמא קדמוהי אמרית כי קדמוהי לבדו אמרית ולא הקפדתי: