חנה דוד צ

עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו הוא משום שליחות הקשיתי הא כיון שאמר תחילה הבעל שרוצה לכת' גט לאשתו כדתני א"ל נכתוב גט לאשתך ואמר להן כתובו א"כ למה פסול משום שליחות הא קיי"ל דזכיה מטעם שליחות. נשמט מן הדפוס כמו שכ' בת"ה ומובא בט"ז ז"ל ביור"ד סי' שכ"ח ס"ק ב' דס"ל שם וכן בגט אם ידעינן דזכות הוא לה וניחא לה בגט לא הוי קפידא כלל מי יקבל הגט במקומה עכ"ל וא"כ ה"נ כיון דביקש הבעל מהן לכתוב גט וניחא ליה א"כ לא הוי מחוסר שליחות כשכתבו אחרים דזכיה הוי משום שליחות כמו שכ' התה"ד ז"ל וכן אפילו כשלא בקש הבעל ולא ידעינן אם ניחא ליה או לא והסופר כותב בביתו להזמין אולי יצטרך לשנה או שנתים ואחר שנה או שנתים צריך הבעל לזה למה הוי מחוסר שליחות הא אפילו לא עשאו שליח שלוחו הוא מטעם דזכין לאדם שלא בפניו והגם דבשעת כתיבה לא היה ידוע אם זכות הוא לו או לאו מ"מ כשיתברר אח"כ דזכות הוא לו שפיר דמי הן אמת באם היה בשעת מעשה ספק חוב ספק זכות אפילו כשיתוודע אח"כ דהוי זכות וניחא ליה לא הוי שלוחו כמו שכ' הת"ה ז"ל מובא בקצה"ח ז"ל סי' רמ"ג דמקשה על פס"ד שלו מהא דפ"ב דב"מ (דף כ"ב ע"א) בתורם שלו ברשות דאיתא שם דבעינן דשויא שליח הא לא"ה לא ע"ז כתב ולא דמי כלל דהתם בשעה שנעשה שליחות לא ידעינן כלל אם ניחא ליה אי לא אלא דאח"כ שמעינן מיניה או חזינן מני' דניחא ליה מה שעשה ובעינן למימר למפרע הוי שליח הא לא מהני משום דבעינן למידע בשעה שנעשה שליח דזכות הוא וניחא ליה אבל היכא דבשעה שנעשה שליחות לא ידעינן לא הוי דומיא דאתם עכ"ל זה דווקא גבי תרומה דבשעה שנעשה שליחות הוי ספק אולי הוי חוב כמו שכ' הת"ה ז"ל לעיל מינה דבתרומה דהוי קפידא במידת הבעה"ב במדת בינונית או יפה א"כ היה בשעת שנעשה השליחות ספק חוב ע"כ אפילו כשיתוודע אח"כ דהיה זכות לא מהני אבל אם בשעת מעשה לא היה חוב כלל רק ספק אם יהיה זכות וא"כ לכשיתודע דניחא ליה למה לא הוי זכות הגע עצמך באחד שעשה פעולה טובה לחבירו באופן שמא יגיע לו טובה מזה הפעולה לבתר שנה או שנתים ואח"כ באמת היה לו טובה ולמה לא הי' לו זכות בשעת מעשה דמזכהו עכשיו אולי יצטרך לזה לבתר שנה או שנתים ולא דמי להתם בתרומה דבשעת שנעשה השליחות היה ספק חובה וזה דבר ברור ולהסברא הזה יש להביא ראיה מנמו"י ז"ל במס' יבמות ס"פ האשה שלום) גבי מזכה גט לאשתו במקום יבם דמספקא לן אי זכות הוא לה אי חובה וז"ל וא"ת מ"מ נשאלה את פיה עכשיו ואם היא רוצה נשמע דזכות הוא לה תירץ הריטב"א בשם רבו ז"ל דמילתא דהוי חובה אע"ג דלכי יודע אמר ניחא לי אין זכין לו למפרע עכ"ל הרי בהדיא הסברא כדברינו דדוקא במילתא דהוי חובה אע"ג דלכי יתודע אמר ניחא לי אין זכין לו למפרע אבל במילתא דלא הוי חובה ורק ספק זכות ולכי יודע אמר ניחא לי הוי זכין לו למפרע דהלא עשו זכות עבורו דאולי יצטרך לזה וכן מסוגית הגמ' גופיה דמזכה גט לאשתו במקום יבם יש להוכיח אותו סברא דדווקא במילתא דהוי בשעת מעשה ספק חוב אבל אם לא היה ספק חוב רק דעושין לה זכות אולי יצטרך לטובה הזה מה"ת נימא דלא הוי טובה כשעושין דבר בשביל אחד אולי יגיע לו טובה ובפרט שבאמת נתודע אח"כ שנעשה לו טובה ודו"ק

הוכרחתי להניח באמצע חידושים על הרא"ש ז"ל עוד ארבעה דפים בלתי מודפסים לע"ע כי תם כספי כעת ואקוה לה' ית' בל"נ להדפיס הארבעה דפים הנ"ל למען להשלים מספר של חמשים דפים כמו שהי' במחשבתי בתחילת הספר דנא.