חנה דוד ג

הקדמת המחבר

איתא במסכת עירובין (דף נ"ד ע"ב) מאי דכתיב אילת אהבים ויעלת חן למה נמשלו ד"ת לאילת לומר מה אילה זו וכו' ויעלת הן ללמדך שמעלת חן על לומדיה דדיה ירווך בכל עת מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף ד"ת כל זמן שאדם הונה בהם מוצא בהם טעם ובמדרש אמרינן מה אילה זו אבריה צפופין וכ"ז שאדם רואה אותה נראית לו כחדשה כך ד"ת יהיו כחדשים ובילקוט משלי אמרינן דדיה ירווך בכל עת שלא תאמר אשתקד שמענו אותה שנאמר אל תבוז כי זקנה אמך ואם אמרתם כך אף אני יבול לאמר לכם למה אתם קוראים שמע פעמים ביום למה אתם מתפללים שלשה פעמים ביום שמא אתם מחדשין דבר אם הלעגתם כד"ת אף אני איני שומע תפלתכם שנאמר מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ע"כ. לכן אתם אחי בית ישראל עם קדוש וטהור. אם בד"ת הנאמרים כבר בדאשתקד אמרו חז"ל כך בחדושי תורה שלא נאמרו כדאשתקד אעכו"כ. לכן אחי ועמי אל יהיה לכם למשא שהטרחתי אליכם אשתקד בחיבורי מגדל דוד ועכשיו בחיבורי הזה. כי ת"ל חיבור חדש הוא ונחמד מאד בחדושים יקרים ונעימים ואם סוחר הנכנס לקרתא בסחורה חדשה קפיץ עילוו זביני ק"ו בד"ת דאיתא בירושלמי (פ"א דפאה) ר' ברכיה ור"ח דכפר דחומין חד אמר אפילו כל העולם כולו אינו שוה לדבר אחד מן התורה וחד אמר אפילו כל מצותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה וכו' ארטבין שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי טבא מטימיטין א"ל שלח לי מילא דטבא דכוותיה שלח ליה חדא מזוזה א"ל מה אנא שלחי לך מילה דלית לה טימא ואת שלחית לי מילה דשוי חד פולר. א"ל חפציך וחפצי לא ישוו בה ולא עוד אלא דאת שלחית לי מילה דאנא מנטר לה ואנא שלחית לך מילה דאת דמך והיא מנטרה לך דכתיב בהתהלכך תנחה אותך ונו' והאי קרא דבהתהלכך תנחה קאי על דברי תורה כמו שדרשו חז"ל בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך לעולם הכא. ורבינו הקדוש ענה לארמבון בהאי קרא על מזוזה. ודריש להאי קרא גם על קיום המצות וקאמר ליה דאת דמך כלומר בקבר והיא מנטרא לך וק"ו למחזיקי תורה שעליהם דרשו רבותינו ז"ל ובפ"ג דסוטה) כירושלמי ואמר ר' חנה ר' ירמיה כשם ר' הי' עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילן של בעלי תורה מ"ט כי בצל החכמה כצל הכסף ואומר עין חיים היא למחזיקים בה ע"כ

והנה זה כמה שנתתי אל לבי לחבר ספר פי' על הירושלמי כי הנהו סתום והתום וסגור ומסוגר כאלף עזקאין אכן לא מלאתי את לכי לזה כי כל מי שלא מילא כריסו עדיין בהש"ס הזה ואינו בקי בו בכל הסוגיות מגשש בו כעור קיר. כי אי אפשר ללמוד סוגיא המורה בהש"ס הזה ולהעמידה על תלה כי אם במילף מקום ממקום וההיא ילפא מן הדא והדא ילפי מן ההיא דא ודא הדא היא וכמו שדרשו חז"ל כהאי ש"ם ירושלמי (בפ"ג דר"ה) תני בשם ר' נחמיה מאי דכתיב היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ד"ת עניים הן במקומן ועשירים במקום אחר ומי שחוא בעל ירושלמי אמיתי רואה בעיניו האיך דבריהן כגחלי אש והאיך הירושלמי נדרש לזה לכן כ"ז שלא היתי בקי בש"ס ירושלמי מנעתי את עצמי ומשכתי את ידי מן המלאכה הזו רק עתה ת"ל אשר יגעתי בהש"ס הזה כמה שנים ולא נתתי שנת לעיני לעפעפי תנומה עד שזכיתי ת"ל להיות בקי בהש"ס ירושלמי ואוכל בע"ה להיות גושא ונותן בו ואמרתי בלבי עתה הגיע העת והעונה לעשות חיבור על הש"ם ירושלמי

והנה בפתחי בס' זרעים ראיתי שזה אין בכחי ואין בכיסי להביא לבית הדפוס אף חיבור על סדר א' כי שערתי שלערך אלף דפים ועוד יותר יעלה על סדר אחד ואין בכחי להוציא מכח אל הפועל בהוצאה המרובה הזה וחשבתי בלבי לסדר על כל הש"ס ולהניחם עדיין ככתובים אצלי ולא להוציאם לאור עולם עד עת וזמן אחרי כן נחמתי מי יודע מה יולד יום כמאמר הכתוב רבות מחשבות בלב איש ומי יודע אם יתקיים מחשבתי ואם אזכה לדבר גדול כזה. ע"כ אמרתי מה שיש בידיך לעשות בכחך עשה לבן הסכמתי לחבר לע"ע חיבור לכל הפחות על מס' אחת ובהמשך הזמן שיזכני ה' אחבר על כל שיטות הש"ס הזה אי"ה וכן הורו לנו חכמינו ז"ל בלימוד התורה לקבוץ על יד כדאיתא במס' ע"ז (דף י"ט ע"א) אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב הון מהכל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובין על יד ירבה וכו' אמר ר"נ בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי ע"כ: ומפני שהוא רק על מס' אחת אמרתי לחבר תחלה על מס' הלה ועל הרא"ש ז"ל מפני שהלכות אלו נדרשים גם לזמן הזה ועכ"ז כשהתחלתי לסדר על מכ' הלה ראיתי שגם על מס' אחת לא יספיקו הוצאות הדפוס כי ת"ל ככח החריפות שזכני ה' ית"ש הוצרכתי להדפיס על מס' חלה ספר מן ב' מאות דפים ע"כ בכמה וכמה מקומות נשאר בלבי ולא הוצאתים לאור עולם וגם באותן השיטות אשר הבאתי בחיבורי הזה נשאר בלבי כמה חדושים שלא הוצאתים לאור מפני הוצאות הדפים וזהו שכתבתי בפנים כמה פעמים מפני הטעם המבואר בהקדמה קצרתי ואתה הקורא היקר אם תמצא כמה ענינים שיהיו לתמהון בעיניך למה דילגתי ענין חמור כזה ע"ז אשיבך שכמה ענינים תמצא בתוך השיטות שנתבאר גם הענין הזה

ועתה מודה אני לפניך יוצרי ובוראי אשר עשית חסד עמדי להוציא לאור חיבורי השני כי גדול מעל שמים חסדך בקהל עם אשירה עוזך כן תקותי רק לך לבדך להיטיב עמדי כל הימים מתחת ידך הפתוחה והרווחה בתוך כל עמך ישראל קדושים וטהורים ותחזנה עינינו קרית חנה דוד כשובך דציון ולירושלים ברחמים רבים אמן: