חנה דוד יח

אין פרע השני בכלל הגם דשניהם הוי בכלל תאנים מ"מ כשהזכיר שחורות אין לבנים בכלל וה"נ דכותיה הגם ששיבולת שועל הוי בכלל שעורין סתם מ"מ אינו כשר למנחת העומר ולענין מנחת העומר לא הוי בכלל שעורין דהא הכא כתיב שעורה אביב ושעורה אביב אמר וש"ש אביב לא אמר כלומר דהאיך נימא דש"ש הוי בכלל שעורה אביב הגם דש"ש אינו אביב מ"מ נכלל בשעורה אביב האיך נאמר כן דש"ש לא הוי כי אם בכלל שעורין סתם. אבל לא כשפירט בהדיא אביב ובאביב אין כולן בכלל דיכול להיות דזה אביב וזה אינ אביב או איפכא דזה אינו אביב וזה אביב ע"כ לא הוי בכלל שעורה אביב ולפיכך דמי לתאנים שחורות כשהזכיר שחורות אין לבנות בכלל וה"נ כשהזכיר אביב אין ש"ש בכלל וע"ז בעין רבנן דקיסרין מה תנינן חמשה מינין ולא חמשה דברים וכו' ודו"ק

שם אילו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר. משמע מכאן דתאנים שחורות ולבנות הוי מין אחד לפי פשטות הסוגיא כמובן. וקשה מכאן לדעת הלבוש ז"ל מובא במג"א או"ח סי' רכ"ה סק"י דכ' דתאנים שחורות ולבנות ב' מינים הם וכן מע"מ כ' בשם ס"ח עי"ש בביאורי הגר"א ז"ל שם ס"ק י' דכתב שם הראיה של ס"ח (מפ"ד דתרומות) תאנים שחורות ולבנות דפליגי שם ר"א ור"י עי"ש דהגר"א ז"ל מקשה שם על ס"ח ומציין שם כמה מקומות בבבלי. ויש לעיין גם מירושלמי הנ"ל וגם מירושלמי (פ"ז דסוטה) כשהרכיב תאנים שחורות ע"ג לבנות עי"ש דמשם נמי משמע דהוי מין אחד ויש לעיין שם ודו"ק

שיטת טעם כעיקר

הא דגרסינן מהו שילקה על חלתן ד"ת ר' יונה בשם שמואל ר' יוסי ור' אבוה בשם רשב"ל אין לוקין על חלתן ד"ת אמר ר' יעקב בר אחא רשב"ל כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר. ששחקן ר' אומר לא ביטלו זא"ז ורשב"ל אמר ביטלו זא"ז אמר ר' יוסי ולא דמיין תמן אמר זה אסור וזה אסור ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור אילו אחד עשה חמש עיסות מחמשה מינים ועירבן ואמר רשב"ל אין לוקין על חלתן ד"ת יאות ע"כ

הנה הסוגיא הזאת קשה מאוד ועמלו המפרשים להעמידה על בורי' וביותר לקמן בהלכה ב' (מענין בזה כאשר יבואר בע"ה. דהקושיא אינה צריכה לפני מאי מדמה הירושלמי הענין דחלה במינין מחולקין ואיסורן אחד לענין פיגול ונותר דהתם הוי מין אחד ואיסורין חלוקין זמ"ז כידוע ומובן החומרא בענין הזה מאליו ובס' נו"י רצה לפרש מעיקרא דהירושלמי מוקי לה כהא"מ בבבלי דהענין הפיגול והנותר מיירי בב' מינין וס"ל לרשב"ל דטכ"ע לאו דאורייתא וה"נ גבי חלה ע"כ דס"ל דטכ"ע מדרבנן ואתפלא ע"ז ומה ענין טכ"ע איכא גבי חלה הא הכא גבי חלה ע"כ מיירי דאינו נרגש הטעם של המינין דאל"כ מהו צריך הצירוף לחמשה מינין הא משנה מפורשת היא לקמן (בפרק ג') דהעושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בו טעם דגן חייבת בחלה משום גרירה. וא"כ ל"ל הצירוף של חמשה מינין דנקט התנא דמצטרפין זע"ז הא במין אחד סגי אם יהיב טעמא אלא וודאי דהחילוק בין הצירוף של חמשה מינין לחיטים ואורז דהתם בעינן טעם דגן והכא אפילו אינו נרגש הטעם של כל אחד וא"כ אין להוכיח דרשב"ל ס"ל דטכ"ע מדרבנן וזה פשוט אבל יש לתרוצי זה ואין זה דיוק כל כך] אבל הענין בעצמו קשה להבין וכי מה לן דהמין אחד בטל בחבירו הא מכל מקום איסור אחד הוא וצ"ב גדול להבין זאת ובס' נו"י כתב דהגמ' מדמה להפיגול ונותר משום דהירושלמי ס"ל דאפילו הוא איסור אחד כל שחלוקין בטעמם מבטלין זא"ז אבל לכאורה קשה אם כן האיך מייתי מרשב"ל דאמר הפיגול והנותר כו' דהתם איסורין חלוקין וכתב דלכאורה אפשר ליישב כמו שהקשה התוס' ז"ל במס' זבחים (דף ע"ח) דהא תנן במעילה הפיגול והנותר אין מצטרפין זע"ז מפני שהן ב' שמות ואמר בגמ' נ"ש אלא לטומאת ידים דמדרבנן אבל לענין אכילה מצטרפין דתניא ר"א אומר לא יאכל כי קודש הוא כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו וי"ל דהתם בדלא מיערב אבל הכא בדמיערב בטל דאיסורין מבטלין זל"ז א"נ הכא ללקות משום פיגול ונותר קאי אבל התם מיירי לעבור עליו משום כל שבקודש פסול בא הכתוב וכו' ועוד התם נהי דאיסורא איכא אבל מלקות ליכא ע"כ וא"כ אפשר לאמר דהירושלמי ס"ל דהוי איסור אחד משום כל שבקודש פסול אך הטעם בטיל ברוב עכ"ל ודבריו תמוהין כי בוודאי לא עלה זה על דעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל לפרש הסוגיא דמס' זבחים (דף ע"ח ע"א) דס"ל לרשב"ל דפיגול ונותר הוי איסור אחד משום כל שבקודש פסול ותירוצם הראשון הוא דהתם במעילה והכא בזבחים ס"ל דהאיסור אחד משום כל שבקודש פסול ורק במעילה מיירי בדלא מיערב ובזבחים מיירי במיערב ואיסורין מבטלין זא"ז ז"א דהאיך יעלה על הדעת דלפיכך פטור גבי פיגול ונותר הגם דהוי מאיסור אחד משום דהטעמים נבטלין זב"ז ומאי איכפית לן אם הטעמים בטלים כיון דעכ"פ הוי איסור אחד והאיך שייך התראת ספק בזה דהא עכ"פ אסור באיסור אחד דהא הענין דהתראת ספק פרש"י ז"ל במס' זבחים התם וז"ל אי אפשר שלא ירבה מין א' על חבירו כשהוא לועס אותו בפיו נבלל מין אחד לתוך