חיים שאל חלק ב צז

ונראה להביא ראיה לנ"ד ממ"ש הרמב"ם פ"ח דזכיה ובח"מ סי' רנ"ב דין כ"ז אם ילדה אשתי זכר מאתים נקבה ק' ילדה טומטום יטול הפחות גם מהר"מ פ"ג דחגיג' בדין הקהל ובה' אסורי מזבח וצ"ל דברי התוס' בנזיר ועיין תשובת הרא"ש כלל פ"א סימן ב' והובא' בח"מ. גם יש להביא ראיה דתנן פ"ב דנזיר הריני נזיר כשיהי' לי בן נולד לו בן הרי זה נזיר בת טומטום ואנדרוגינוס אין זה נזיר ואתמר בירושלמי בת לא צריכא טומטום ואנדרוגינוס צריכ'. ואם איתא דטומטום ואנדרוגינוס אינו בכלל כן או בת לתני תנא הכא האומר הריני נזיר כשיהיה לי בת וילדה בן הרי זה נזיר טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר והיו כל החלוקות נצרכות מאד. ואם הדין הוא דאומר בת וילדה בן אינו נזיר ליתני בן טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר אלא מוכח לפום ריהט' דבאומר בת וילדה טומטום הרי זה נזיר וצ"י בבבלי. ובריש ערכין ממעט טומטום מדכתיב הזכר בהא דמשמע ודאי. ועיין בתוס' בבכורות דף מ"ב ובלקוטי הרב בצלאל כ"י שם ונדה דף כ"ח ע"ב ועוד נרא' לפום ריהט' להביא ראיה לספק הנז' מהא דאמרינן בחולין דף כ"ג ע"א האומר הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש והביא פלגס ובעי אליב' דבר פדא דאמרינן מייתי ומתנה מי אמרינן איל וכבש מתנה בבריה לא מתני ולצד זה יצא ידי נדרו כמו שפירש"י דכיון דלאו בריה הוא יוצא ידי נדרו ממה נפשך דהא או כבש או איל הוא ע"ש. וה"ה בנ"ד דכיון דאמר כשיהי' לי בן או בת הגם שילדה טומטום נזיר דממ"נ בן או בת הוא ודע שצריך להתישב בכל הסוגיות הרמוזים לעיל ואביזרייהו ודברי הראשונים עלייהו והיו הדברים האלה לזכרון הוא ברחמיו יאיר עינינו בתורתו הקדושה תורת חיים.