חגיגה כו:
Chagigah 26b · חגיגה · free full Hebrew text
Open in the reader →שֶׁלֹּא תִּגְּעוּ בַּשֻּׁלְחָן
כׇּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ יֵשׁ לָהֶם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים שֶׁאִם נִטְמְאוּ הָרִאשׁוֹנִים יָבִיאוּ שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶן כׇּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ טְעוּנִין טְבִילָה חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּפִּין
גְּמָ' תָּנָא הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּגְּעוּ בַּשּׁוּלְחָן וּבַמְּנוֹרָה וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי מְנוֹרָה שֻׁלְחָן כְּתִיב בֵּיהּ תָּמִיד מְנוֹרָה לָא כְּתִיב בַּהּ תָּמִיד
וְאִידָּךְ כֵּיוָן דִּכְתִיב וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן כְּמַאן דִּכְתִיב בַּהּ תָּמִיד דָּמֵי וְאִידָּךְ הָהוּא לִקְבּוֹעַ לָהּ מָקוֹם הוּא דַּאֲתָא
וְתִיפּוֹק לִי דִּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לָא מְטַמֵּא מַאי טַעְמָא דּוּמְיָא דְשַׂק בָּעֵינַן מָה שַׂק מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם אַף כֹּל מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם
הַאי נָמֵי מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם הוּא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא
וְאַמַּאי כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ וּמַרְאִין בּוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים לֶחֶם הַפָּנִים וְאוֹמְרִים לָהֶם רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם סִילּוּקוֹ כְּסִידּוּרוֹ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים כְּסִידּוּרוֹ כָּךְ סִילּוּקוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ
וְתִיפּוֹק לִי מִשּׁוּם צִיפּוּי דְּהָתְנַן הַשֻּׁלְחָן וְהַדּוּלְפְּקֵי שֶׁנִּפְחֲתוּ אוֹ שֶׁחִיפָּן בְּשַׁיִישׁ וְשִׁיֵּיר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת כּוֹסוֹת טָמֵא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מָקוֹם הַנָּחַת הַחֲתִיכוֹת
וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי עֲצֵי שִׁטִּים דַּחֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי הָנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלֵי אֶכְּסְלָגֵים הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם אֲבָל בִּכְלֵי מְסִמֵים לָא בָּטְלִי שַׁפִּיר אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בִּכְלֵי מְסִמֵים נָמֵי בָּטְלִי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
וְכִי תֵּימָא כָּאן בְּצִיפּוּי עוֹמֵד כָּאן בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן בְּצִיפּוּי עוֹמֵד אוֹ בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּחוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו
וַאֲמַר לֵיהּ לָא שְׁנָא בְּצִיפּוּי עוֹמֵד וְלָא שְׁנָא בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לָא שְׁנָא בְּחוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו וְלָא שְׁנָא בְּשֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה אֶת לְבִזְבְּזָיו אֶלָּא שָׁאנֵי שֻׁלְחָן
Meforshim on this daf
- רש"י על חגיגה Rashi on Chagigah
טעונין טבילה - מפני טומאת הרגל:
- תוספות על חגיגה Tosafos on Chagigah
שלא תגעו בשלחן. בכהנים עמי הארץ ההולכין להיכל להשתחות קאמר דאילו ישראל לא היו ראוין לילך אף בין אולם למזבח וכן פירש רש"י:
- בן יהוידע על חגיגה Ben Yehoyada on Chagigah
נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, כְּסִדּוּרוֹ כָּךְ סִלּוּקוֹ. נראה לי בס"ד טעם לנס זה ללמדנו על התורה שרמוזה בלחם הפנים שיהיה התלהבות וחמימות חשק האדם בה בסוף שעת לימוד שנתייגע כהתחלת שעת לימודו שעדיין לא יגע ובמסכת יומא כתבתי בזה בס"ד.
- חידושי הלכות על חגיגה Chidushei Halachot on Chagigah
בד"ה מנורה לא כתיב בה תמיד כו' והקשה הר"א כו' וי"ל דמ"מ כו' מחמת הנס דולק כל היום כו' עכ"ל דבהא מיתרצן כל הקושיות דתמיד דנרות אכולה נרות קאי ולא על הנר המערבי דלא יסמוך הכתוב המצוה על הנס ועיין ע"ז באורך ברא"ם פ' תצוה:
- פתח עינים על חגיגה Petach Einayim on Chagigah
תוס' ד"ה סלוקו כסדורו וכו' חום כיום הלקחו לאו דוקא וכו' ע"ש במחילה מכבוד רבותנו הצרפתים הכל היה דרך נס ואם נשמר חומו משבת לשבת כ"ש שנשמר חומו מע"ש למחר ביום שבת לקוטי רבינו בצלאל כ"י:
- רבינו חננאל על מסכת חגיגה Rabbeinu Chananel on Chagigah
מתני' משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת העזרה מטבילין הכלים ששמשו בהן במקדש. ואומר להן הזהרו שמא תגעו בשלחן מכלל שאם יגעו בשלחן מטמא ומקשינן וכי שולחן בר קיבולי טומאה הוא והא כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מקבל טומאה דבעינן כלי עץ דומיא דשק…
- רש"ש על חגיגה Rashash on Chagigah
תד"ה בכלי. דקשה דהכא משמע כו'. כצ"ל:
- שערי תורת בבל על חגיגה Sha'arei Torat Bavel on Chagigah
(כו ב תוספות) ד"ה שלא וכו' דאילו ישראל לא היו ראויין וכו'. —עי' ירוש' סוף פרק זה, דאיתא שמוציאין אותו ומראין אותו לעולי רגלים. והיינו שמוציאין אותו מהיכל לעזרת ישראל, והביא זה במל"מ פי"א הי"א ממטמאי משכב ומושב (ע"ש). ועי' עוד בתוס' ישנים יומא נד א (ד"ה…