(ג) יכול המאחר נדרו וכו'. נקט פסול זה דדמי למאחר בשר זבחו ודרש אותו פרט למאחר נדרו:
במחשבה הוא נפסל. מקרא זה מפורש מן הראשון דהמקריב לא משמע להו שעת הקרבה עד דגמר קרא למילתיה ואמר "המקריב אותו לא יחשב" במחשבה זאת, דהאי "לא יחשב" לדרשא הוא דאתי דהא כתיב מתחלה "לא ירצה":