חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה יא ג

(ג) הגרים וכו'. הא לאו מזרע ישראל הם:

תלמוד לומר המקריב. כל דהוא ומסתברא דאית לן לרבויי הני שחייבים בכל המצות כישראל:

או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב. אין זה ככל ה"או אינו" שבתורת כהנים דלא קאי כן והכא קאי כן במסקנא. וע"כ הנכון כגרסת הגר"א דגרס "דבר אחר המקריב זה כהן המקריב", דלדרשה קמייתא מפרשינן "המקריב" דהיינו בעלים ותנופת כהן לא הוזכרה כאן אלא מגזירה שוה יד יד מביכורים נפקא לן כתיב התם "ולקח הכהן הטנא מידיך" וכתיב הכא "ידיו תביאנה". מה התם כהן אף כאן כהן וכדעת ר' אליעזר בן יעקב (במנחות ס"א עיי"ש):

כשהוא אומר ידיו תביאנה. דקרא יתירא הוא לרבות ידי הבעלים לתנופה:

הא כיצד. יתקיימו שני המקראות, "המקריב" דמשמע תנופה בכהן ו"ידיו תביאנה" בבעלים:

כהן מניח תחת יד בעלים. ר"ל שמניח ידיו תחת יד בעלים ומניף: