חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה יא יא

(יא) טעונין תנופה. הולכה והבאה לד' רוחות העולם:

הרמה. מעלה לרום ומוריד:

תלמוד לומר שוק התרומה. לשון הרמה:

שאין תלמוד לומר שיכול לא גרסינן [הגר"א וכן כתבו שארי מפרשים]:

הכי גרסינן "אין לי אלא שוק בהרמה וכולן בתנופה מנין ליתן את של זה בזה וזה בזה, תלמוד לומר וקדשת וגו' שאין תלמוד לומר אשר הונף ואשר הורם אלא זה בנה אב כל שטעון תנופה טעון הרמה וכל שטעון הרמה טעום תנופה" [הגר"א וש"מ], והכי פירושו:

כיון דלא כתיבא הרמה גבי אימורים וחזה וגבי שוק לא כתיבא תנופה, אימא לא בעינן למיעבד אלא כדכתיב – שוק בהרמה מעלה ומוריד, וכל האימורים והחזה בתנופה מוליך ומביא, ותו לא:

מנין ליתן וכו'. הרמה דכתיב בשוק ליתן באימורים וחזה ותנופה דכתיב באימורים וחזה ליתן בשוק:

תלמוד לומר וקדשת וגו' (בפרשה תצוה) שאין תלמוד לומר אשר הונף ואשר הורם. דאי "אשר הונף" אחזה קאי ו"אשר הורם" אשוק – לשתוק קרא מיניה שהרי כבר נאמר "חזה התנופה ושוק התרומה", אלא ודאי אתרוויהו קאי וללמד שכל אחד מהם טעון תנופה והרמה:

אלא זה בנה אב. פי' אף על גב דהאי קרא במילואים כתיב זה בנין אב למילף מניה נמי בעלמא דכל שטעון תנופה – דהיינו אימורים וחזה של שלמים – טעון נמי הרמה. וכל שטעון הרמה – דהיינו השוק – טעון נמי תנופה. כיצד הוא עושה? מוליך ומביא, מעלה ומוריד: