חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה יא י

(י) יכול. אי לא פרט קרא את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו יכול כולו זבחא בעי תנופה:

תלמוד לומר חלב. ולא בשר:

הכי גרסינן תלמוד לומר על החזה – ללמד שהחלב והחזה שניהם טעונים תנופה:

כשהוא אומר יביא. היינו "יביא את קרבנו". ו"את קרבנו" יתירא קדריש (קרבן אהרן):

לרבות את האליה. של שלמי כבשים דכיון שקרב כמו חלב רבייה קרא דטעון תנופה:

הכי גרסינן את אשי ה' לרבות שתי הכליות. ד"אשי" לשון רבים משמע תו שנים הקרבים לגבוה ומאי ניהו כליות:

יביאנו. יתירא ריבויא הוא:

לרבות יותרת הכבד. הרי נתרבו כל האימורים והחזה לתנופה: