חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה י ה

(ה) בנבלת בהמה טהורה הכתוב מדבר. פירוש: שהחלב טהור מנבלה שאין עליו תורת בשר אבל חלב נבלת בהמה טמאה טמא כבשר שאין חלבה חלוק מבשרה לכל דבר:

יכול נבלת בהמה טמאה במשמע. פירוש ולא בטהורה, כי כמו שנתמעט טמאה מכרת דחלב, לענין טומאה נמי שמא נתמעט מטומאה:

טיהר כאן מכלל חלב. שאין עליו טומאת נבילה כדכתיב "יעשה לכל מלאכה" ואפילו מלאכת הקדש

וטיהר במקום אחר מכלל נבילה. פי' שכל הבשר טיהר במקום אחר ומאי ניהו? נבלת עוף טמא שאין לה שום טומאה בעולם כדנפקא לן מקראי בפרק כסוי הדם (דף פה.):

מה כשטיהר מכלל נבילה. לא טיהר אלא בטמאה (אבל טהורה מטמא את האוכלה מכיון שבלעה), אף כשטיהר מכלל חלב הוא דוקא בבהמה טמאה לבד

וטיהר מכלל שחוטה. טיהר טומאת נבילה על ידי שחיטה. שאם מתה בשחיטה - טהורה. אבל בהמה טמאה אפילו נשחטה - לא מהניא לה שחיטה לטהרה מנבילתה. ולקמן תני כל הנוגע בהם במותם אפילו בשחיטה יטמא:

אף לא טיהר מכלל חלב. הוא גם כן דוקא בבהמה טהורה ולא בטמאה:

כשאתה בא כלך לדרך זו. פירוש כשאתה בא לדון בדרך זו אין כאן אלא בהמה טהורה דחלבה טהור מנבילה

וכשאתה וכולי. ומעתה מדינא לא נפקא דיש פנים לכאן ולכאן

תלמוד לומר טריפה. יצאת בהמה טמאה דלא שייך בה טריפה: