חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ח א

(א) אין לי אלא חטאת יחיד. דהא כתיב פסוק זה אצל פרשת אשם ושלמים ותודה שהן של יחידים:

חטאת צבור. כגון שעירי ר"ח ושל רגלים:

חטאת נקבה מנין. בזבחים (דף פב.) מפיך לה להא מילתא דהא כולהו חטאות נקבות נינהו חוץ משעיר נשיא וגם קרא בנקבה קמיירי דהא כתיב "אשר יובא את דמה" אלא הכי קתני אין לי אלא חטאת נקבה חטאת זכר מנין כגון שעיר נשיא ת"ל וכל חטאת:

ר"א אומר אף האשם. גם הוא סבירא ליה כר' יוסי הגלילי דלא נוכל לרבות מהאי קרא כל הקדשים ורק באשם סבירא ליה דדינו כחטאת מהיקשא: