חפץ חיים על ספרא, צו, פרק יז ה

(ה) חזה. פירוש דכתיב "כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה". והנה "חזה" זה חזה, והוה ליה למכתב "כי את החזה והשוק לקחתי וגומר". מאי "התנופה והתרומה"? ולזה אמר התנופה זו תנופת הסל של איל נזיר דכתיב "ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד וגו' והניף אותם", ולא נתפרש בלחם שהם מתנה לכהן. וריבה לך הכתוב "תנופה" לרבות דבר המינף באיל נזיר שאף הוא מתנה לכהן:

התרומה זו תרומת תודה. היינו תרומת הארבע חלות שבלחמי תודה. ומפני שהכל מתנה לכהן מן השלמים ומן הבא עמהם ואחר התנופה לכך כלל את כולם:

ראוים היו לישראל. אילו לא עשו את העגל היתה עבודה בבכורות של כל ישראל והם נוטלים חזה ושוק ושאר מתנות כהונה:

יכול כשם שכשנתחייבו וכו'. פירוש, כיון שלא איבדו זכותם אלא משום חטא, כך אם יזכו – דהיינו לעתיד לבא, שימחה חטא העגל לגמרי – יהיו הם חוזרים לעבוד העבודה ולזכות במתנות: