חפץ חיים על ספרא, צו, פרק טו ז

(ז) בין טומאות לטומאות. פירוש: בין טומאת בשר לטומאת דם לתנא קמא, או בין דברים הנאכלים לדברים שאינן נאכלים לדברי ר' שמעון:

על קדשים קלים חייבים עליהם לאחר זריקת דמים. שהם דומיא דשלמים ובהם גילתה התורה דחיובם דוקא לאחר זריקה כדאיתא לעיל (פרשה ט הלכה ח) "הניתר לטהורים חייבין עליהם משום טומאה וכולי":

ועל קדשי קדשים בין לפני זריקה ובין לאחר זריקה. ו"אשר יקרב" לא אתי למעט דוקא משהוכשר אלא לרבות הקרב לאכילת קדשים מ"מ [הראב"ד]:

תלמוד לומר ואכל בשר ואכל זבח ואכל שלמים. דהוה ליה לומר "ואכל שלמים" ואמר 'בשר' ו'זבח' לרבות גם ק"ק דכולם שוים דלא מחייב בהו משום טומאה אלא לאחר זריקת דמים:

ונכרתה הנפש וכולי. פירשתי לעיל ספי"ד: