חפץ חיים על ספרא, צו, פרק יב ו

(ו) אין לי אלא שלמים. דבשלמים משתעי דכתיב בתריה "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו":

הבאה בזמנה. ביום טוב ראשון:

מנין חגיגה הבאה תשלומין. כצ"ל [הגר"א. ותיבת "חגיגה הבאה מחמת פסח" (שהוא חגיגת י"ד) מחקו ומקומה בתחלת הלכה ז' לקמיה כגון אם לא חג ביום טוב א' שיש לו תשלומין כל שבעה:

שלמים הבאים בתוך המועד. הם שלמי שמחה שחייב אדם להקריב שלמים נוספים על שלמי חגיגה שנאמר "וזבחת שלמים ואכלת שם":

שלמים הבאים אחר המועד. שהפרישן לשלמי שמחה ונתותרו עד אחר המועד:

תלמוד לומר נדר ואם נדר או נדבה. ר"ל דהוה ליה לומר נדר וכתב "ואם נדר", בא לרבות אלו: