חפץ חיים על ספרא, צו, פרק יא ט

(ט) ואפ נפשך לומר. דלא ניחא לך לימודנו שהם תחלה בפסוק וסלת מורבכת כתב בסוף ומדשבקיה עד הכא אלמא הוא דהוי סולת אבל הנך לא, להכי אמר וסלת מורבכת, מדכתיב בוי"ו מוסיף על ענין ראשון ללמד עליון מתחתון:

סולת מורבכת צ"ל וסולת [הגר"א] ופשוט:

הרי הוא כמוסיף על רבוכה. פי' הרי הוא כמוסיף שאר הנזכרים למעלה על רבוכה. וחלת לחם חמץ דכתיב בסוף ילפינן ליה דהוא סלת מגזירה שוה דחלות חלות: