חפץ חיים על ספרא, צו, פרק יא א

(א) מהו תודה יקריב. דבקרא קמא כתיב "יקריב להשם" והדר כתיב "אם על תודה יקריבנו" והוה מצי למכתב "וזאת תורת זבח השלמים אשר לה' אם על תודה והקריב". למה לי "יקריב"? ולמה לי "יקריבנו"? אלא היקריב בא לרבות דאיזה מהן שירצה יקריב עם הלחם:

תלמוד לומר תודה יקריב. מכל מקום איזה תודה שהיא [ומה שכתוב בגירסתנו "ושניה יביא בלא לחם" הוא מיותר (הגר"א) ואגב גררא נקטיה דזה לא נפיק כלל מ"יקריב"]:

תלמוד לומר יקריבנו. מיעוטא הוא לאחד ולא לשנים והואיל וריבה הכתוב ומיעט ריבויא להקרבה ומיעוטא מלחם. הלכך שניה תיקרב בלא לחם. ועיין במנחות דף עט: ובליקוטי הלכות שם: