חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ט ד

(ד) לא מקוה כל משקים. דאין נעשין מקוה אלא ממים:

פרט לשנפל וכולי. הוסיף עוד דין אחר דאפילו היה מקוה ממים ונפל לתוכו מי כבשים דהיינו מים שנכבשו בהם ירקות ופירות או מי צבעים ושינו את מראיו. והיינו שאפילו פחות משלשה לוגין שאין ג' לוגין לשינוי מראה:

כל הפוסלו בג' לוגין. היינו מי כבשים ומי צבעים ומי שלקות והתמד (השנוי בפרק ז דמקואות משנה ב) ורבותא קאמר אף דפוסלו בשלשה לוגין שאובין – אלמא דמיא מיקרי – אפילו הכי פוסל אם היה שינוי מראה על ידן:

פוסלים אותו בשינוי מראה. ר"ל אף בשינוי מראה:

כל הפוסלו בשלשה לוגין אין פוסלין וכולי. דכיון שהן כמים אין פוסלין בשינוי מראה פחות משלשה לוגין והרי הן כמים ששרה בהן סימנים או שהדיח בהן סלי זיתים וענבים ונשתנו מראיהן שהן כשרים. הלכך מי צבעים פוסלים בשלשה לוגין שאובין, דמיא דציבעא מקרו, ואין פוסלין בשינוי מראה בפחות מג' לוגין. (אבל ג' לוגין לא עדיפי משלשה לוגין שאובין דעלמא). [ראב"ד]: