חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ז ב

(ב) ויש מהם שלא לטמא. ד"מהם" משמע מקצת מהם, לומר שלא כל הנופלים מטמאים:

ונפל לאויר התנור טהור. דטומאה בלועה אינה מטמא:

ואם מת. כשבלעו, שלא שהה שיעור עיכול משעה שבלעו עד שמת – התנור טמא: