חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ו י

(י) קל וחומר. פירוש, ועוד נלמוד דבר זה דשרצים שאין עור של ים מטמא בהם מקל וחומר מנגעים:

שטימא בהם שתי וערב. כדכתיב בקרא:

שלא טימא בהם צבועים. כדילפינן לקמן מדכתיב "לפשתים ולצמר" מה פשתים לבן אף צמר לבן:

הואיל וטימא בהם צבועים. הרי חזינן שהחמיר בהם הכתוב:

שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ. כגון אם עשה כלים מעור הגדל בים וחבר לעור הים חלק קטן מעור הגדל בארץ:

הכי גרסינן תלמוד לומר או עור דמלת "או עור" ריבה לחלק קטן מהגדל בארץ אם יהיה מחובר לכלי שנעשה מעור הים:

ובלבד שיחברנו. חיבור שלם:

כדרך חיבורו לטומאה. כחבור אשר יצטרך לשני בגדים שיטמא האחד בהטמא האחר והוא בשתי תכיפות: