חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ד ב

(ב) אם במיתתן הרי מיתתן אמורה. פירוש, בפרשת "וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה" ומרבינן התם גם בהמה טמאה מדכתיב "לכם" וגם לעיל כתיב "ובנבלתם לא תגעו" [קרבן אהרן]:

הרי אבר מן המת אמור למטה. בסוף פרשה זו פ"ו הלכה ו' דאיתא התם תלמוד לומר הנוגע והנושא לרבות אבר מן המת:

הא במה זה מדבר באבר מן החי. ומה דכתיב "כל הנוגע בנבלתם" כלול נמי האבר הניפול מן הבהמה כשהיא חיה דזה האבר כלה ממנו חיותו דומיא מה שכתוב בשרץ "וכי יפול מנבלתם עליו" מדבר באברים הנושרים מן השרץ:

מה אדם אבר מן החי מטמא הימנו. כדאיתא בספרי בפרשת פרה על הפסוק "או בעצם אדם" ודרשינן ממנו בספרי זה אבר מן החי: