חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק י ז

(ז) תנור של אבן ושל מתכת טהור. של אבן טהור לגמרי ושל מתכות טהור מדין כלי חרס שאינו מטמא מאוירו ויש לו טהרה במקוה:

וטמא משום כלי מתכות. שמטמא מגבו ונעשה אב הטומאה כאשר נגעה בו כזית מן המת ואם הוא מחובר לקרקע אינו מטמא דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע חוץ מתנור וכירים של חרס דכתיב בהו "תנור וכירים יותץ" - את שיש בו נתיצה:

ניקב נפגם נסדק. ועשה טיפול של סיד לסתום הנקב והפגם והסדק:

או שעשה על פיו. תוספת של טיט:

טמא. כדין תנור של חרס:

וכמה יהיה בנקב. שיעור גדלו שישיה חשוב הטפילה של טיט שעליו להקרא תנור של חרס:

וכן בכירה. וכן שיעור נקב של כירה כדי שיצא ממנו האור: