חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק י ה

(ה) בין חדש ובין ישן. יהא טמא. פירוש "חדש" שלא הוסק אך שנתייבש כל צרכו בחמה. ו"ישן" משהוסק אחר כך באור:

ודין הוא. שכן צריך להיות:

אף תנור משתגמר מלאכתו. פירוש משנתייבש כל צרכו שהוא ראוי להשתמש בו את תשמישו אף על פי שלא הוסק בו אחר כך:

דנים אפשר משאי אפשר. פירוש הכלי חרס עשוי הוא לכל דבר, ללח וליבש, ואין דרך להסיק בו אור אחר כך. אבל התנור שאינו עשוי אלא לאפות בו את הפת ולא לתשמיש אחר ולאותו תשמיש אינו ראוי עד שיוסק בתוכו אור – מסתברא דאינו מקבל טומאה עד שיוסק:

הכי גרסינן אמר לו ר"א אף על פי שאי אפשר [ראב"ד וכן הוא גירסת הילקוט]:

אף על פי שאי אפשר. ר"ל שאין דרך להסיק אור בכלי חרס: