חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרשה ז ח

(ח) מנין אם עמד בזה ובזה. היינו שבא בסוף שבוע ראשון וגם בסוף שבוע שני וראה שלא פשה כלל:

תלמוד לומר ובא ואם בא יבוא. פי' היה לו לכתוב "ובא" וכתיב "ואם בא יבוא":

הרי כאן שתי ביאות. שבא בסוף שבוע ראשון ובא בסוף שבוע שני:

אם בפושה בראשון וכו'. סירכא דמלתא נקט ואתא דבלאו הכי בפושה לא אפשר לאוקמי כלל דהא כתיב בהדיא "ואם בא יבוא וראה והנה לא פשה הנגע" (ראב"ד):

הכי גרסינן מה יעשה לו יכול יפטר וילך לו תלמוד לומר וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע וכו'