חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרשה ז ו

(ו) אם סופנו לרבות את החוזר. אף על פי שאינו פושה:

הנח לו. פי' אין זה מקומו דהיינו שאינו מדבר אחר חליצה וקיצוע כמו שנראה מפשטיות המקרא אלא בפושה בסוף שבוע שני הוא מדבר וכדלקמיה בהלכה זיי"ן:

או שומע אני וכו'. ר"ל אחר שלמדנו דהחוזר אף על פי שלא פשה טמא מסתברא דאם ראינו שחוזר הנגע בו ביום אחר הטוח נטמא אותו מיד ולנתוץ את הבית דלאיזה תועלת נמתין אחרי דאפילו לא יפשה כלל יותר בסוף שבוע גם כן נטמאנו: