חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרשה ה יג

(יג) ולא לראות את הפינוי. כצ"ל וכן הוא בילקוט וכ"מ מהגר"א. והכונה מדכתיב "את הנגע" דהוא יתר להורות שלא יבוא לראות בעת שמפנין את הבית כ"א אחר כך:

ולא יטמא כל אשר בבית מה תלמוד לומר. פי' דהיה לו לכתוב "ולא יטמאו" ואנא ידענא דהפינוי כדי שלא יטמאו מה תלמוד לומר "כל אשר בבית":

עד שישהא וכו'. כדילפינן לקמן מקרא דכתיב "והאוכל בבית יכבס את בגדיו" דהיינו שישהא כדי שיעור אכילה:

יכול לא יהיו טמאים עד ששהו וכו'. כמו הבגדים אשר הוא לבוש בהן:

תלמוד לומר ולא יטמא כל אשר בבית מיד. פי' הנמצאים בבית שאין לבוש בהן נטמא מיד כשהכהן יאמר שהבית טמא:

ואחר כן אחרים ביוצא בהן. פי' דבקרא כתיב "ואחר כן יבוא הכהן לראות את הבית"והו"ל למכתב "ויבוא הכהן לראות את הבית", מאי "ואחר כן"? אלא בא לרבות דיש עוד אופנים אחרים כיוצא בהם שצריך הכהן להמתין עבורם ואחר כן יבוא לראות דהיינו כשם שממתין הכהן עד שיפנו הבית לטובתו כן ימתין הכהן לחתן שבעת ימי המשתה מלראות את הבית וכן ברגל עד שיעברו ימי הרגל:

ר' אומר. א"צ קרא לזה דאם ממתינים לדבר הרשות וכו':

בחתן נותנים לו וכו'. כדי שלא לערבב את שמחתו:

ולכסותו. פי' כשהנגע בבגדו דילפינן נגעי בגדים מנגעי ביתו: