חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק א ד

(ד) אי חרס יכול מקידה. שהיא גסתרא, פי' שברי כלי חרס:

זו פיילי. מזרק דתרגום "השותים במזרקי יין" (עמוס ו, ו) - בפיילין:

ולא מים מלוחים ולא מים פושרים. דמים חיים משמע שהם בריאים ולאפוקי אלו. והראב"ד כתב דמים פושרים היינו שכבר נתבשלו ולא מקרי חי כדכתיב (שמואל א ב, טו) "ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי":

ולא מים מכזבין. הפוסקין כדכתיב (ישעיהו נח, יא) "ולא יכזבו מימיו" ופסולין משום דאינן מים חיים:

המנטפין. שיוצאין מן המעיין טיפין טיפין ואינם נמשכין שגם אלו אינם חיים:

מה מים שלא נעשה בהם מלאכה. דאם נעשה אינם בכלל מים חיים:

הברורים שבמינן. שהם מים חיים:

זו קיפל. פי' הר"ש שהיא תואר למקום שנקרא שמו כך שהצפורים שיש שם הם הברורין שבמינם וראית ר"ש הוא מקרא דבתריה דכתיב "הצפור השחוטה על המים החיים" והקיש צפור למים: