חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ג ד

(ד) ולאחר ג' שנים יהיה מותר. אם הצפינה שלש שנים:

תלמוד לומר יהיה. פי' דאותה ההויה של איסור שהוא בתוך השלש שנים יהיה לעולם:

להביא הנטוע לרבים. כגון דנטע ברה"י בתוך שלו אלא שכונתו שיאכלו כל בני אדם את פריו וכאילו הפקיר את הפירות הצומחים ולא פליגי כשנטע בר"ה דבהא אפילו ר"י מודה דחייב ומפרש בפרק כל שעה (פסחים כג, א) דבהא קמיפלגי, ת"ק סבר "ונטעתם" איבעי ליה למכתב וקאי אכל חד וחד מי שהוא נוטע, כתב רחמנא "לכם" להביא הנטוע לרבים. ור' יהודה סבר "ונטעתם" בין ליחיד בין למאה, משמע הדר כתב רחמנא "לכם" להביא דמשמע נמי רבים הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט הנטוע לרבים: