חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ב י

(י) אינו עובר עליו. פי' בלאו זה של "לא תלין" אלא עד בקר ראשון (דעד בקר קרא יתירא הוא דממשמע שנאמר "לא תלין" יודע אני שהוא עד בקר דכל לינה שבמקרא לינת לילה הוא) אבל עובר משום בל תשהה והוא מה שאמר הכתוב (משלי ג, כח) "אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך":

תלמוד לומר אתך וכו'. דאי אפשר לפרש "אתך" כפשטיה דאינו עובר אלא אם הלינה אתו דבאמת כל עוד שלא נתנה לשכיר עובר בכל מקום שתלין ולזה דרשוהו "אתך" - לדעתך ומפאת רצונך, שהוא בא ותבעו ואתה לא נתת לו: